הכל התחיל ביום שהתחילו לקרוא לי “הילד שעשה את השריפה”. לא הבנתי למה קראו לי ככה, בשם כל כך מוזר. החלטתי לשאול את נתן חברי מהכיתה. נתן הסביר לי שלילה לפני פרצה שריפה בבנייני וראו אותי רץ בבהלה ומנסה להזעיק עזרה. כל החברים חשבו שהשריפה פרצה בגללי ומכאן השם שנתנו לי.
שאלתי את נתן האם הוא מעוניין לשמוע את האמת, כיצד פרצה השריפה.
סיפרתי לו שבאותו היום אחותי חזרה הביתה עייפה מהחוג והניחה את החולצה שלה על התנור חימום שבחדרה. באותו ערב, הורי יצאו למסעדה ואחותי סיימה את המקלחת והלכה מייד לישון. אני לא הייתי עייף מספיק בשביל ללכת לישון ולכן נשארתי לקרוא קצת ספר. לפתע, הרחתי ריח מוזר, ושמתי לב שעשן מתחיל לבצבץ מהמסדרון. נבהלתי מאוד, במיוחד בגלל שאבא ואמא לא בבית ואין לי למי לפנות. קמתי מייד מהמיטה והתחלתי לרוץ בעקבות העשן, לנסות להבין מה קורה פה. ראיתי שהעשן מגיע מחדרה של אחותי אך לא הצלחתי למצוא אותה והעיניים התחילו לצרוב. מיששתי את החדר ומצאתי את אחותי ישנה במיטה וניסיתי מייד להעיר אותה. היא לא הבינה מה קורה ומדוע אני מעיר אותה, אבל לא היה זמן להסברים, האש התגברה במהירות. הרמתי את אחותי בשתי הידיים וניסיתי להגיע לטלפון. התקשרתי מהר למכבי אש וניסיתי להסביר להם מה הכתובת ושיגיעו בדחיפות לחלץ אותנו. לא יודע האם הם בכלל הבינו אותי מרוב שצרחתי בטלפון ובקושי הצלחתי להרכיב משפט שלם.
ניסיתי להירגע ולהישאר סבלני כמה שיותר, לא רציתי להפחיד את אחותי שרק בכתה שהיא רוצה את אבא ואמא. הכבאים בטלפון אמרו לי לנסות לצאת מהבית ולברוח דרך המדרגות ללובי ומשם לרוץ לכיוון הרחוב. זה בדיוק מה שעשיתי. בתוך כל הפחד והלחץ ממה שיכול לקרות, שכחתי לגמרי שעדיין לא הודעתי להוריי מה קרה ושלא יהיו מודאגים שיחזרו ויראו את כל הכבאיות מחוץ לבניין.
בזמן שאחותי ואני רצים בפיג’מה ברחוב מצאתי שכן שמכיר את הוריי וביקשתי ממנו לחייג אליהם. הסברתי להם בטלפון מה קרה, איך אנחנו מרגישים ושכיבוי אש כבר הגיעו למקום לכבות את השריפה. ביקשתי שיחזרו בדחיפות כי אני כבר ממש מותש מהערב הזה ומריח כמו שניצל שרוף.
נתן הקשיב לכל הסיפור ולא עצר אותי אפילו לרגע אחד. הוא היה כל כך מרותק עד שכמעט חשב שהמצאתי הכל כדי לא להודות שהשריפה פרצה בגללי. הסברתי לו שלפעמים יש שמועות ואנשים לא טורחים לבדוק מה קרה באמת. אני לא רציתי לספר לכולם שאחותי היא ילדה לא אחראית ולהביך אותה בפני כולם, לכן החלטתי לשמור על כך בסוד. ביני ובין נתן.
