היה ילד שקראו לו יוסי הוא היה בכיתה ו׳, בן 12 שגר בחיפה
יום אחד נשמעו בכול הרחובות משטרות ואמבולנסים וכבאיות,
כי פרצה שריפה בבית של משה, היו להבות אש מאוד מאוד מסוכנות.
פתאום יצא יוני מהבניין שלומד עם יוסי ואמר ליוסי “ אני יודע מי עשה את השריפה״
זה הבן של ניסנוביץ , קוראים לו משה.
ואז יוסי ויוני קראו לעוד ילדים שיקשיבו להם וסיפרו לכולם שמשה עשה את השריפה.
ואז תמיד כשפגשו את משה היו לועגים לו ואומרים לו ״הנה הילד שעשה את השריפה”
אה אה אה אה אה אהההה
ואז יום אחד משה רדף אחרי הילדים בפנים מכווצות והם ברחו ממנו ומשה לא הצליח לתפוס אותם.
יום אחד, סוף סוף משה הצליח לתפוס את יוסי ואת חבריו ושאל אותם ״ מדוע אתם לועגים לי ומאשימים אותי שאני עשיתי את השריפה״
יוסי ענה ״ בגלל שהשוטר אמר שאתה עשית את השריפה, הוא הצביע אליך!״
משה ענה ״ אספר לכם מה קרה, יום אחד הייתי לבד בבית ושמרתי על אחותי, הדלקתי את האור ופתאום נשמע ״בום!״ ויצא אש מהמנורה וזה שרף את הקיר ואת הוילונות, ואז הערתי מהר את אחותי והוצאתי אותה ואותי מהר מהבית,
בדרך החוצה נכוותי מאחד הארונות הבוערים, ולמרות זאת הצלחתי להימלט מהשריפה.
הכוויה מאוד הכאיבה לי ואז התעלפתי,
ומצאתי את עצמי בבית חולים.
למעשה כששאלו ״ מי הצליח להציל את המשפחה״ אז השוטר הצביע עלי.
אז יוסי ענה״ אני מבין שאתה לא עשׂית את השׂריפה אתה הגיבור של הסיפור!!
בסוף יוסי החליט לקבל אחריות על מעשיו, אסף את כל הילדים שלעגו לו
והלכו לבקש ממשה מחילה.
ואז משה ענה ״ אני סולח לכם בתנאי תבטחו לא לעשׂות דבר כזה יותר בחייכם.
לילות ללא שינה עברתי בגלל שכל השכונה לעגה לי וזה גרם לי לבכות ימים ולילות שלמים, זה גרם לי לצער גדול.
משה חזר הביתה ואז נשמעו בבית שלו דפיקות בדלת; כשמשה פתח את הדלת, ראה את כל הילדים שלעגו לו מחזיקים בגביע זהב עם חריטה : ״למשה הגיבור שלנו ״
אנחנו למדים שאסור לשפוט מהר ולדבר לשון הרע וחשוב תמיד לדון לקו זכות.
