הילד שחיכה לחורף
היה היה פעם ילד קטן, שאהב מאוד את החורף.
יום אחד הציץ הילד מהחלון וראה רוח. שאל הילד את הרוח: “רוח, מתי החורף בא?”
צחקה הרוח ונשבה לה.
שמע הילד רעם ואמר לו: “רעם, מתי יבוא החורף?” צחק הרעם, הרעים והלך.
ראה הילד גשם ושאל אותו: “גשם, מתי יבוא החורף?” צחק הגשם ואמר: “טיף טף”.
ראה הילד ברק ושאל אותו: ” ברק, מתי יבוא החורף?” הבריק הברק ונעלם.
ראה הילד ענן כבד ושאל אותו: “ענן, מתי יבוא החורף?” חייך הענן ושט לו.
אמא נכנסה לחדר והילד שאל אותה: “אמא, מתי יבוא החורף?”
“תראה ילד שלי” אמרה אמא והצביעה על הרוח מנשבת, והרעם שהרעים, והגשם שטפטף, והברק שהבריק, והענן ששט ואמרה: “החורף בא!”
לבש הילד מעיל, לקח מטריה ויצא לקפוץ בשלוליות.
