היה פעם ילד עם מטאטא. מטאטא סתם, רגיל, עשוי מעץ.
הילד הלך עם המטאטא לכל מקום: לבית ספר, לגינה, אפילו לבית הכנסת בו ההורים שלו התפללו. והוא אהב כל כך את המטאטא בגלל שהוא אוהב שהשכונה שלו יהיה נקייה ולא מלוכלכת!
ועם המטאטא שלו הוא טאטא כל יום!
יום אחד, כשהוא משחק בגן השעשועים עם המטאטא, הוא ראה מישהו הוא שאף פעם לא ראה בחיים.
והאיש הזה אמר: אתה רוצה שאני אעשה שה המטאטא שלך יהיה מזהב?
והילד אמר ״כן, בוודאי, תודה!!״
״איך קוראים לך בכלל?״ שאל הילד.
והאיש אמר, ״קוראים לי האיש הזהב ואני אוהב לעשות לאנשים טוב בלב, במיוחד לאנשים שעושים דברים טובים.״
והאיש הזהב אמר, ״איך קוראים לך בכלל?״
הילד אמר, ״קוארים לי טוביה!״
האיש הזבה אמר, ״זה שם חמוד וגם חכם.״
והילד המשיך בדרכו.
ובדרך, טוביה ראה מכשפה, והמכשפה צחקה בקול רם, אבל זה לא הפחיד אותו בגלל שהיה לא את המטאטא הזהב כי הוא חשב שהמטאטא יגן עלויו.
המכשפה אמרה שהיא תחזיר את המטאטא למצב הקודם, לא מיוחד ולא קסום ,ולא שום דבר.
מזה טוביה פחד הרבה.
ואכן, ככה עשתה המכשפה הנוראית ומרושע.
טוביה היה עצוב. אבל למרות זאת, הוא אמר לעצמו שיש לו עדיין את המטאטא הישן והאמין, ואמר לעצמו ״טוב, אז אין יותר המטאטא הזהב, אבל אני עדיין יכול לעזור לאנשים ולעשות להם טוב בלב!״ אז הילד המשיך בדרכו וחזר הביתה, ובדרך, אולי לנקות את הרחוב!
אבל פתאום, האיש הזהב הופיע שוב!
טוביה הרגיש נבוך, כי לא היה לא את המטאטא הזהב.
האיש הזהב שאל את טוביה ״מה קרה למטאטא שלך? אני הפכתי אותו למטאטא זהב.״
״כי מכשפה נוראית ומרושע הופיעה לפני והחזירה את המטאטא לרגיל וסטם״ אמר טוביה.
ואז גילה האיש הזהב את מה שבאמת קרה.
״האמת היא שהמכשפה הנוראית ומרושע הזאתי הייתה אני. אני פשוט התחפשתי כמכשפה! וזה אני שהפכתי את המטאטא הזהב למטאטא רגיל!״ אמר האיש הזהב עם חיוך גדול.
״למה עשית דבר כזה?״ דרש טוביה בקול מופתע.
והאיש הזהב ענה ״אני רציתי לבדוק האם אתה באמת עושה לאנשים טוב בלב, והאם אתה אובה לנקות את כל השכונה ולעזור לאנשים אפילו בלי מטאטא כל כך מיוחד!: עכשיו אשני יודע שזה לא משנה לך האם המטאטא עשוי מזהב או סתם עץ, אני אהפוך אותו שוב למטאטא זהב.״
.
וכך עשה האיש הזהב. ופתאום הוא נעלם.
אז טוביה הלך בחזרה ובשמחה לגן השעשועים עם המטאטא המיוחד שלו לנקות אותו טוב טוב.
כשגן השעשועים היה מבריק ונקי כמו שאף פעם היה מאז שהוא הוקם, טוביה הלך הביתה.
״מה קרה למטאטא שלנו? למה זה מזהב?״ שאלה אמא של טוביה.
וטוביה סיפר לה כל מה שקרה לו ביום המיוחד הזה.
״וואו! אני באמת מאמינה בך כי אתה ילד שממש ממש אוהב לעוזר ולעשות לאנשים טוב בלב,״ אמרה אמא של טוביה.
טוביה הלך לישון. וכשהוא קם בבוקר, הוא הלך לטייל בשכונה ולנקות את כל השכונה שלו עם המטאטא הזהב, הטוב והיפה. וטוב בלב שלו
