הילד והזיקית

פעם אחת חי  ילד. הוא  כל יום הלך לפארק.

יום אחד הוא הלך לפארק  והוא ראה זיקית על המגלשה. הילד אמר לה  למה  את לא מחליפה צבעים?  אמרה  הזיקית כי אני לא בטבע. הילד התרשם ממש  וסיפר  הכל לאבא ואמא.  אבא ואמא אמרו שהם לא כל כך מאמינים.

הילד הבטיח להם. יום  למוחרת הילד ראה  את הזיקית שוב. הילד אמר לזיקית את יכולה לבוא איתי לפארק?  היא אמרה כן. והם הלכו לפארק. בפארק הזיקית עלתה על העץ. הזיקית החליפה צבעים. מחום לירוק. הילד התפלא ממש שהזיקית מחליפה  צבעים.   והזיקית אמרה שככה זה. ואז ירדה החשכה והילד חזר הביתה. בבית שלו חיכו לו אבא ואמא. הילד ידע לא לספר להם על הזיקית שהחליפה צבעים על העץ, כי הוא חשב שהם לא יאמינו לו.

יום למוחרת הילד לא  הלך לזיקית הוא נשאר בבית.  הילד צבע את עצמו בביתו הקט. הוא צבע בצבעים כחול, חום ותכלת. הילד יצא החוצה וטיפס על העץ  וקרא  לאבא ואמא  אם צחקו ממש.  ואז עלה לילד  רעיון הוא  קרא לזיקית ואראה  אותה לאבא ואמא שלו. הילד שם את הזיקית על העץ. שם החליפה הזיקית צבעים מחום לירוק.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »