היו היה ילד ששמו לני ,לני היה מאוד סקרן ויום אחד עלה בדעתו של לני לצאת להרפתקה. לני נגש לאמא שלו ואמר לה: ”אמא אני רוצה לצאת להרפתקה , את מסכימה לי?”, אמא צחקה ואמרה:” לני חמוד שלי איזה בדיוק הרפתקה?” לני אמר: ”אני לא יכול לגלות, זה סוד.” אמא אמרה:” בסדר אני מסכימה לך רק תזהר ותחזור מהר.” לני מיהר לחדרו ושלף תיק גדול ושם בו בקבוק מים, חטיפים וגם מפה שתראה לו את הדרך ויצא לדרכו.
יצא בהתחלה לגינה ליד פארק האופנים והמשיך עד החורשה. בדרך ראה דברים קסומים ונהנה לראות אותם והודה לבורא עולם על הדברים המקסימים שראה בדרך. למשל (פרחים ורודים ,ירוקים ,כתומים, וסגולים)
ראה עצים של פירות ועוד פרפרים מקסימים. לפתע פתאום בלי שום התרעה נתקל לני במשהו קוצני, “אוי” צועק לני בקול גדול ואף אחד לא שומע כי הוא לבד.
מסתכל למטה ורואה קיפוד מגולגל כמו כדור טניס, הקיפוד מפוחד. לני לא לבד השם אתו וגם הקיפוד (במחשבה של לני). אבל הקיפוד ממש מפוחד, אני רוצה מישהו שילך איתי להרפתקה, חשב לני כמה דקות, ואמר: “אבל מצד שני ה’ איתי ,אני אקח סידור ואתפלל. כעבור זמן לני סיים את התפילה והמשיך בדרך ופתאום ראה ילד בוכה לני ניגש לילד ושאל אותו: “מה קרה” בפנים מודאגות הילד ענה לו: “איבדתי את הדרך הביתה”. לני אמר: “אני אחכה איתך כמה דקות עד שאמא שלך תחזור”.
קול אישה צועקת לעברם: “חיים, חיים חיפשתי אותך!”
חיים מרים את הראש וראה את אימו רצה עליו ופורשת ידים לחבק אותו.
לני אומר :”להתראות חיים מקווה שניפגש בקרוב שוב”.
חיים אומר: “תודה לני שחיכית איתי, נתראה בקרוב ממש”
לני ממשיך בהרפתקה ופתאום…
רוח חזקה מעיפה ללני את מפת הדרך שלו. “מה אני יעשה עכשיו המפה לא איתי איך אמשיך בלי המפה וכבר נהיה מאוחר”. לני זוכר את מה שאמא אמרה היא אמרה לחזור מהר. לני עוצר ומסתכל לשמים והלילה מתחיל לרדת בינתיים. מה יעשה לני?
לני יושב על סלע, החושך כבד וגם ליבו דואג. ואז הוא נזכר שאמא תמיד אומרת לני אתה לא לבד בורא עולם תמיד איתך.
לני נשם נשימה עמוקה מביט בעיניו לשמיים ורואה ירח מחייך לו בין כוכבים רבים קטנים ונוצצים מאירים לו את הדרך.
לני נזכר למה הוא יצא מהבית הוא רצה ללכת למפל הקסום שמאחורי העצים הכי גבוהים ,באופק השדות כשיוצאים מהבית.
ועכשיו שהירח זורח ומאיר לו את הדרך לני מגיע למפל הקסום עייף ושמח.
המים נוצצים לאור הכוכבים, עצים מלאים פירות ופרחים זוהרים בחושך, עץ גדול עומד ליד המפל עם פיסת דשא קטנה, לני ניגש ונשען על העץ הגדול, לני מבין שהוא נשאר לישון בחוץ, לוקח יד ימין ושם על העיניים קריאת שמע שקטה ונעימה יוצאת לו מבין השפתיים, תודה השם על יום כה מיוחד, לני נרדם.
הבוקר מגיע קרני השמש מלטפות את ראשו הקטן, לני פוקח עיניים מודה אני הוא אומר ונוטל ידיים בנהר. הציפורים מצייצות ושמחות לראותו, לני נזכר שאמא בבית מחכה לו.
לני חוזר לאחר יום הביתה, ההרפתקה הסתימה, אמא מחכה לו בפתח הדלת מאושרת לראותו, “לני יקר שלי כמה אני שמחה לראותך, ספר לי את כל המסע שעברת, תגלה לי את הסוד ששמרת.”
לני בהתרגשות גדולה ישב וסיפר לאמא.
