אתמול אמא אמרה לי ״יהודה, מחר אתה הולך לגן.״
״באמת?״ אמרתי ״אף פעם לא הלכתי לגן.״
״הכל יהיה בסדר״ אמא אמרה.
״טוב״ אמרתי. למחרת בבוקר כשהתעוררתי אמרתי לאמא ״אמא, אני מתבייש, אני חדש בגן.״
אמא אמרה ״אל תדאג.״ אבל אני המשכתי להגיד ״אמא, מה אם הילדים לא יאהבו אותי? מה אם הם לא ישחקו אתי?״
אמא אמרה ״אל תדאג, אני בטוחה שהם יאהבו אותך, אני בטוחה שהם ישחקו איתך.״
״טוב״ אמרתי.
אחרי שהתארגנו הלכנו לגן. היו המון ילדים. מאוד פחדתי. אמא הביאה אותי אל הגננת.
הגננת אמרה ״בוא אתי ואני אראה לך את כל הגן.״ אני הלכתי איתה. היו שם מלא דברים לעשות, כמו לצבוע, לשחק בקוביות, להסתכל על ספרים. אני מאוד אהבתי את הדברים האלה ואני בחרתי ללכת ל…
קוביות! אני מאוד אוהב קוביות אז הלכתי לפינת הקוביות. כשהתחלתי לשחק בקוביות ראיתי ילד. ניגשתי אליו ואמרתי ״אתה רוצה לשחק איתי?״ ״כן בטח״ הילד אמר.
״לי קוראים יהודה״ אמרתי. ״לי קוראים חנן״ הילד אמר, והתחלנו לשחק. בנינו מגדל גבוה מאוד. כשסיימנו אני אמרתי ״אני אוהב אותך חנן.״ והוא אמר לי בחזרה ״אני אוהב אותך יהודה.״ כשהייתה הפסקת אוכל הגגנת הרשתה לי לשבת ליד חנן. היה לי מאוד כיף ביחד. אני הבאתי לו מהאוכל שלי והוא הביא לי מהאוכל שלו. כשהגננת אמרה שעכשיו זמן סיפור, אני לחשתי לחנן, ״חנן, אתה רוצה לבוא אלי מחר?״ ״כן״ הוא אמר. ״יש!״ אמרתי. ״אנחנו יכולים לשחק עם הפלי-מוביל שלי ולשחק בחדר שלי עם כדור.״ ״נשמע כיף!״ חנן אמר.
כשכולם חזרו הביתה הגננת אמרה לי ״הכל היה בסדר היום בגן?״ ״כן״ אמרתי, ״יש לי חבר חדש.״
״באמת כבר יש לך חבר?״ ״כן!״ אמרתי. ״איך קוראים לחבר שלך?״ ״קוראים לו חנן״ אמרתי. כשסיימתי לדבר אמא בדיוק באה אז אמרתי לגננת שלום והלכנו הביתה.
