הילד הגיבור

‘כן זה אני צבי פסח, ילד רגיל כמו כל הילדים בני גילי, אבל יש רק בעיה אחת, אין לי חברים!’ טוב הגענו לבית אז אין זמן להרחיב. טוק, טוק, טוק, נשמעו דפיקות בבית משפחתו של צבי. אמא קמה מהספה ובאה לכיוון המטבח, היא מניחה את כוס התה בכיור ושוטפת ידיים. טוב צבי שלנו כבר לא יכול לחכות הרבה זמן הוא מוציא את המפתח מהארנק, מסובב את המפתח ונכנס. ”שלוום” צבי נכנס לבית ותוך כדי זורק את הילקוט בכעס. ”איך היה?” אמא שואלת. ”בסדר” צבי עונה. אמא פותחת את מכסה המרק, טועמת ומוסיפה קצת מלח. היא מוציאה מהמגירה 2 קערות ומגישה מרק עדשים חם וטעים, בדיוק כמו שרק צבי אוהב. ”מה קרה?” היא מפרה את הדממה. ”שו.. שום דבר”. למה הוא צריך להגיד לה? זה בעיה שלו והוא יפתור אותה לבד. אמא מסתכלת בעיניים של צבי ושואלת שוב. משהו בפנים שלו לא נראה טוב. אולי בגלל בית הספר החדש? או אולי בגלל שהמורה נתן להם המון שיעורי בית? לא חייבת להיות סיבה הגיונית ומוצדקת! טוב נגמרה לה הסבלנות, ”נווו” צבי כבר לא יכול והוא מתחיל לספר: ”היום הגעתי לכיתה וראיתי את כל הילדים מדברים ביניהם, אז הנחתי את הילקוט ושאלתי אותם על מה הם מדברים. אך אף אחד לא ענה לשאלתי, שאלתי שוב ושוב אך עדיין אף אחד לא ענה לי. ואז הבנתי שיש פה משהו. לאחר כמה שעות, בהפסקה, שאלתי מי רוצה לשחק איתי כדורגל עם הכדור החדש. אבל שוב אף אחד לא ענה, ואז הבנתי שהם עושים עלי חרם. בהפסקה השנייה שאלתי את רחמים למה עושים עלי חרם והוא לקח אותי לפינת הכיתה ואמר לי בשקט:’ יש לך שם מוזר, אנו לא מכירים שמות כאלה.. מאיר אמר שלמי שיש שמות מצחיקים אפשר לצחוק עליו..’ ומיד הלכתי למאיר ושאלתי אותו גם כן:” מדוע אתם עושים עלי חרם?” ואז הוא ענה לי: ”למה אנחנו עושים עליך חרם? אהה למה? יודע מה קודם כל תענה לי על השאלה שאני אשאל אותך ואז, תגיד למה קוראים לך פסח? מה אתה שותה כל יום 4 כוסות יין? חה חה חה..’  ואז אני התחלתי לבכות ולא יכלתי..” אמא מקשיבה ומבינה כל  מה שצבי אומר והיא אמרה לו כך:” ‘צבי פסח’ זהו סבא שלי, סבא רבא שלך, לכן רצינו לקרוא לך כך בברית, אך אם הילדים מזלזלים בשם שלך תענה להם שצבי פסח זהו שם מיוחד מאוד, שם שמחבר בין גשמיות לרוחניות, החיה צבי היא גשמיות ובניגוד לכך חג הוא הפסח הוא רוחני ביותר. מחר, אל תפחד, ותגיד למאיר ההוא כמה השם ‘פסח צבי’ הוא מיוחד. למחרת ענה צבי למאיר על השאלה שלו בלי פחד. ורק אז הבין מאיר את הטעות החמורה שעשה. כיום צבי פסח הוא ילד חברותי מאוד שעוזר לכולם. הוא הבין שבשביל שיהיו לו חברים לא צריך שמות יפים או ממתקים ומשחקים, אלה צריך מידות טובות. כי אם לא יהיה לכם מידות טובות איך יהיה לכם חברים?

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »