הילד הבודד

פעם אחת היה ילד שמו פיליפ. פיליפ עלה מצרפת בגיל 8 והוא לא ידע עברית ולא הסתדר בכיתה. היו
הרבה חבורות בכיתתו, שהיו יותר מקובלות (לפחות לדעתו , והוא חשב שהוא לא טוב בכלום) ורק ארבעה
ילדים התייחסו אליו יפה. פעם אחת פיליפ לא הגיע לבית הספר אבל עבר לידו ושמע את ארבעת הילדים
שהתייחסו אליו יפה אמרים זה לזה, הוא לא טוב בכלום והוא נעלב נורא וחזר הביתה ובכה לאמא ואבא
שלו. הם שאלו אותו מה קרה ולמה אתה בוכה והוא לא ענה עד הבוקר.
כשהגיע לבית הספר אפילו לא אמר שלום לארבעת חבריו, והסתכל עליהם בפנים כועסות ופגועות, והילדים
לא הבינו למה פיליפ עם פנים כועסות. בהפסקת עשר ישב פיליפ על הספסל וחשב איך להחזיר להם על מה
שהם עשו וצץ במוחו רעיון מבריק. הרעיון היה שפיליפ יגיד שהוא שמע את המורה והמנהלת דנות על
העונש שמגיע לכיתה, כי ארבעת הילדים סיפרו למורה על זה שכל הכיתה הציצה בתשובות של המבחן
הבא. ופיליפ עשה את זה.
ואכן כל הכיתה כעסה על ארבעת הילדים ובתוך כל המהומה היה ילד אחד שמרוצה מעצמו ואכן זה היה
פיליפ.
ועכשיו פיליפ הוציא לפועל את השלב הבא, לעשות חרם על ארבעת הילדים.
הוא צעק בקולי קולות "לדעתי צריך לעשות חרם על ארבעת הילדים, כי הם אמרו למורה שקר והולכים
להעניש את כולנו סתם . מי שחושב כמוני שירים את ידו". כל הכיתה הרימה את ידה ללא יוצא מן הכלל.
ואם אתם שואלים איפה ארבעת הילדים? שדרך אגב קוראים להם שלמי, יוסף, יצחק וראובן הם הלכו יחד
למגרש הכדורסל ותהו למה פיליפ כל כך כועס עליהם. ואכן שלושה ימים כל הכיתה לא דיברו עם ארבעת
הילדים. ובאמת הם נעלבו מאוד ולא הבינו את פשר הדבר .
אחרי שבוע גילה פיליפ שלא דיברו עליו כלל וכלל אך לא ידע איך להסביר זאת לכיתתו ולבסוף אזר אומץ
ואמר בקול "הם לא עשו זאת! להפסיק את החרם עכשיו!" ובגלל שילדי הכיתה כבר סמכו על פיליפ הם לא
דרשו סיבות ואחרי יום פיליפ התנצל בפני כיתתו והודה שהוא זה ששיקר בכל הזמן הזה. אבל כל ילדי
הכיתה סלחו לו ופיליפ הבטיח לא לשקר לעולם ואחרי זה נהיה הילד הכי מקובל.