הילד האבוד

היה ילד ושמו יאיר ,יאיר הלך לבית ספר, בדרך ראה את הילד מהכיתה שלו ושמו יונתן.
יונתן היה ילד שלא מתנהג יפה, יאיר מפחד ממנו ויאיר ברח ממנו עד שהיה רחוק מאוד .
אחרי שיאיר ראה שהוא כבר לא רואה את הילד הוא רצה לחזור הביתה .
אבל – הוא לא ידע את הדרך חזרה .
התחילה לרדת החשיכה וירד גשם ואמא של יאיר דאגה ממש.
היא לקחה את המעיל מהמתלה, פתחה את הדלת ומיהרה לחפש את הילד שלה. אבל היא לא
מצאה את יאיר, יאיר בינתיים לבש את המעיל והתחיל ללכת לאן שראה שביל הליכה .
באמצע הדרך הוא התעייף ישב על ספסל שראה בדרך ונרדם .
כשהגיע הבוקר יאיר פתח את עיניו וראה שהוא נמצא באיזה בית על מיטה והיה שם איש שהוא
לא מכיר . יאיר ישר קפץ מהמיטה והוא שאל את האיש "למה אני פה?" האיש ענה לו: "ראיתי
אותך על הספסל רדום אז הבאתי אותך אליי לבית. למה היית בחוץ בלילה?"
יאיר סיפר לאיש מה שקרה והאיש אמר "אני אתקשר לאמא שלך, היא בטח לא ישנה כל הלילה."
יאיר מתגעגע למשפחה שלו ממש, אמא לא ענתה. יאיר הסתכל מהחלון החוצה וראה משהו קטן,
זה היה החתול שלו. יאיר רץ לחתול שלו והביא אותו אליו, אמא של יאיר התקשרה למספר שהיא
ראתה בטלפון שלה ואז יאיר רץ לטלפון וענה "אמא" הוא צרח .
אמא שאלה "איפה אתה ?" יאיר ענה "אני נמצא באיזה בית ביער" .
אמא שאלה "אבל למה לא באת אתמול הביתה?" ויאיר סיפר לה את כל מה שקרה והוא התחיל
לבכות אמא הרגיעה אותו בטלפון.
אמא של יאיר יצאה ליער להביא אותו הביתה אבל היא לא ידעה בדיוק איפה הוא נמצא .
אמא נלחצה, היא לא מצאה אותו. והוא התחיל לבכות שוב .
אמא הצליחה לשמוע אותו, היא צעקה ליאיר "אל תבכה" .
יאיר בשניה הפסיק לבכות ברגע ששמע את קולה של אמא. הוא רץ לדלת וירד במדרגות. אמא
ראתה משהו קטן יורד במדרגות וצורח "אמא" אמא אמרה בחזרה "יאיר" ויאיר שמח ופתאום,
נפל יאיר על הפנים ."כואב לי" צרח יאיר. אמא ראתה את הנפילה היא הגיע ליאיר וחיבקה אותו
חזק חזק "התגעגעתי אליך ממש ממש" בוא נלך להגיד לאיש תודה.
הם עלו לבית של האיש אמרו לו "תודה רבה רבה שעזרת לנו!"
כשהיו בדרך הביתה, פיטפטנו כל הדרך ממש הרבה. "היה לך כיף?" אמא שאלה, יאיר ענה "לא
היה לי כיף בכלל" . אז אמא אמרה "היום לא תלך לבית הספר" .
"יש" ענה יאיר ו"נעשה כיף ביחד" אמרה אמא, "יש" אמר יאיר "אבל אני לא מסכימה לך לברוח
מילדים !" אמא אמרה, "אוקי" אמר יאיר.
יום לאחר מכן יאיר ראה את יונתן. אף אחד לא היה חבר של יונתן כי הוא לא התנהג יפה.
אז יאיר אמר לילדים "בואו נלך לדבר עם יונתן ולהגיד לו שכדאי שיתנהג יפה ".
הם דיברו איתו ויונתן ביקש סליחה על ההתנהגות שלו. וככה יאיר גרם לעוד חברים להיות חברים
של יונתן. יאיר היה גאה בעצמו ממש.
יונתן בא ליאיר ואמר "אני חבר שלך ותודה שעזרת לי להשתנות" .
והם שחקו יחד ונהנו .
יאיר בא לבית של יונתן ויונתן בא לבית של יאיר, היה להם כיף ביחד.
אחרי 9 שנים הם נזכרו בזמן הזה שהם נהיו חברים והם צחקו !!!