הילדים שרצו לעלות לארץ ישראל
בארץ רחוקה גרו שני אחים יוסי ושמעון. הם רצו כל כך, כל כך ללכת לארץ ישראל כדי לראות את בית המקדש.
אמא ואבא שלהם לא רצו ללכת בגלל שהם לא ידעו כל כך טוב לדבר עברית. אבל יוסי ושמעון כן ידעו לדבר עברית. ( היה להם שיעור כזה בבית הספר).
יום אחד אבא ואמא שלהם אמרו להם: “מה אתם רוצים לומר לנו?”
אמרו יוסי ושמעון: “אתם רוצים ללכת לארץ ישראל”
שאלו אותם אבא ואמא:” באמת אפשר ללכת לגור שם?”
“כן” אמרו אבא ואמא “אבל צריך לחכות שבוע בשביל שנוכל ללכת”
הילדים שמחו והתרגשו וחיכו ליום הזה שבו יעלו לארץ ישראל.
אחרי שבוע יוסי ושמעון שאלו את אבא ואמא ” מתי הולכים?”, “בעוד שעה”.
אחרי שעה כל המשפחה הלכה לשדה התעופה.
בדרך הם הרגישו רעבים ועצרו לאכול סנדוויץ’, ומרוב שהיו רעבים מאוד לא שמו לב שעבר הרבה זמן ופספסו את המטוס.
הם נבהלו אבל ראו שהטיסה הבאה לארץ ישראל היא בעוד שעה.
כעבור שעה הם הלכו למטוס וטסו לארץ ישראל.
כשהגיעו לארץ ישראל רצו מיד לבית המקדש- למקום שתמיד רצו להגיע.
זה היה היום הכי כיף בעולם!
