הילדים במרתף

הילדים במרתף
הסיפור שלנו מתחיל ביום יפה ששני ילדים דיברו על ספסל שבחצר של הבית של מאיר הילד האמיץ
ושלמה הפחדן. הם רצו לצאת ליום כיף והחליטו לצאת ללונה פארק. באמצע הדרך הם ראו שני
אנשים מוזרים עוקבים אחריהם עד שלפתע שני האנשים קפצו עליהם ולקחו אותם בשק עם מלא
אבק למרתף חשוך ביער העפל. בתוך במרתף היה עטלפים , עקרבים וטרנטולות. שלמה רעד מפחד.
חברו הטוב מאיר עידד אותו עד שלבסוף שלמה נרגע. שלמה ומאיר צעקו בקול גדול :”הצילו ! הצילו
! ” ולבסוף מישהו שמע אותם ופתח להם את דלת המרתף.
הם גילו שהוא דוד של שלמה. לפתע שני הילדים והדוד ראו את שני החוטפים עם סכינים בידיים
שצעקו : “פורים שמח אחיין שלנו !” והם שאלו : “רוצים משלוח מנות ? “
הילדים ענו : “מאוד נשמח אחרי כל מה שעברנו אתכם “
“אנחנו מבקשים סליחה שהפחדנו אתכם” אמרו הדודים.
“אנחנו סולחים לכם בתנאי שלא תכניסו לשלמה שוב עקרב לכיס ולא תנעלו אותנו במרתף נטוש” ענו
הילדים.
אבל עדיין לא הסתיים הסיפור.
שלושת הדודים ושני הילדים חזרו ליער העפל ולמרתף הנטוש. הם ראו שם דב ישן שנת חורף .
שלמה , מאיר והדודים הלכו על קצות האצבעות, מאיר לא שם לב ודרך על מקל וזה העיר את הדוב.
הם שמעו את הדוב שואג, כולם נבהלו ולפתע ראו את הצל של הדוב מתקרב.
פתאום צלצל הטלפון של אחד מהדודים ,הדוב התחיל להתקרב יותר מהר ולפתע מאיר תפס ביטחון.
הוא מצא אבן גדולה , הרים אותה מהרצפה וזרק אותה לכיוון הדוב.
הדוב שעג בעוצמה, שאגה שגרמה לשלמה להתעלף. למזלם היה למאיר בקבוק מים וערכת מד”א
בתיק.
כששלמה התעלף הוא נפל על אבן חדה ונפצע בראש. מאיר לקח את הבקבוק המים ואת ערכת
מד”א. בזמן שמאיר טיפל בשלמה הדוב התקרב והוא ראה את שלמה פצוע.
ככל האפשר מאיר והדודים התחבו מאחורי שיח.
שלמה נותר לבד שוכב על הרצפה. הדוב התקרב שוב , שלמה פחד נורא.
כשלפתע הדוב הרים את שלמה בידיו החמות והנעימות וליטף את שלמה. הוא הסתכל עליו בעיני
רחמים ושלמה כבר לא פחד מהדוב. שלמה חיבק את הדוב וקרא למאיר, לדודיו
ולדוד שלו. מאיר בא וחבש לשלמה את הראש. שלמה ,מאיר והדודים נפרדו מהדוב
וחזרו הביתה בשלום.
מדי פעם הם חוזרים לבקר את הדוב עם שוק בשר ומאז הם חברים טובים