מכירים את פזית? פזית ילדה חייכנית, מלאו לה 8 שנים לפני כשלושה חודשים.
לפזית יש אבא ושמו הרשלה לפזית יש שלוש אחיות שרה הבכורה מוריאל בת ארבע ועמנואל בת שנתיים.
בכל לילה אבא של פזית משכיב את שלושת הבנות לישון ומקריא להן סיפור עד שהן נרדמות.
אבל פזית לא באמת נרדמת, פזית בעודה שוכבת במיטה, מתבוננת מבעד לחלון ומסתכלת אל
הירח. בכל לילה פזית מנהלת עם הירח שיחות ארוכות ארוכות.
ירח? שאלה פזית. למה קוראים לך ירח? ירח? שאלה פזית. אתה עצוב או שמח? למה אתה כזה
רחוק? ממה אתה בורח?
בוקר אחד, התעוררה פזית ממש מוקדם ורצה אל חדר השינה של ההורים שלה.
אמא! אבא! אני רוצה ירח!!!! צחקו ההורים מבקשתה של פזית ואמא אמרה: פזית חמודה, אי
אפשר לקבל ירח. אבל אמא!!!!! אני רוצה ירח לחדר שלי. אני רוצה ירח כדי שלא יהיה עצוב
ויהיה רק שמח. אני רוצה ירח בשביל לדבר איתו בלילה מקרוב קרוב וכדי שהירח יאיר לי את
החדר. אבא הסתכל על פזית ואמר, פזית מתוקה שלנו, הירח מאיר את כל העולם, אי אפשר
להוריד אותו מהשמיים ולהביא אותו רק אלייך.
מאותו בוקר פזית החייכנית הייתה עצובה. אבא ואמא תמיד אמרו לה שהיא תקבל את כל מה
שהיא רוצה אבל הם לא מוכנים להביא לה ירח. בכל לילה לאחר שאבא הרדים אותן פזית הייתה
מדברת עם הירח ואומרת לו שהיא ממש רוצה שהוא יבוא אליה לחדר ויהיה רק שלה.
יום אחד ההורים של פזית שמו לב שהיא כבר לא אותה פזית. הם הבינו שהם חייבים לעשות מעשה בכדי לשמח את הילדה שלהם. אבא הלך לחנות באזור התעשיה וביקש שם מאיש אחד, דוד, שעובד בעבודה כזו מלוכלכת עם הידיים שיכין לבת שלו כדור לבן עם מנורה בפנים. כדור כזה יפה יפה שיהיה ממש דומה לירח. דוד אמר להרשלה שאין בעיה אבל המלאכה תיקח קצת זמן.
לאחר כשלושה ימים חזר הרשלה לחנות המיוחדת ושאל את דוד: האם הירח מוכן? דוד שחיכה כל כך שהרשלה יגיע הסתכל עליו בעיניים בוהקות וסיפר לו שזו העבודה הכי מהנה שהוא יכל לעשות ושהוא ממש נרגש להביא לו את הירח שהזמין.
באותו הערב, חזר הרשלה לביתו. כל בני משפחתו היו סביב השולחן בדיוק בזמן ארוחת הערב.
אבא נכנס הביתה. בירכו אותו לשלום כל בנות המשפחה ושרה הזמינה את אביה להצטרף אליהן לשולחן לאכול. ישבו יחדיו כל המשפחה, סעדו ונהנו מהביחד ובסיום הארוחה אמר אבא לפזית: פזית יקרה שלי, יש לי הפתעה בשבילך. הבאתי לך שקית ובה קרטון בצורת מלבן. פזית פתחה את הקרטון ולתדהמתה ראתה כדור לבן יפיפייה שיש לו כפתור מיוחד מהצד. פזית לחצה על הכפתור ולפתע, נדלק הכדור הלבן והאיר את חלל הבית באור מיוחד, ממש כמו אור הירח.
מה את אומרת? שאל אבא את פזית. אבא, אני לא מאמינה! אתה הבאת לי את הירח.
פזית שמחה וקפצה בכל הבית מרוב שמחה ואמרה בקולי קולות: יש לי ירח, הוא רק שלי ואני אגרום לו להיות תמיד שמח.
בכל לילה, אבא מקריא לשלושת הבנות סיפור לפני השינה, עמנואל ומוריאל נרדמות תוך כדי הסיפור ופזית מדברת אל הירח שבחדרה ונרדמת עם חיוך מתוק.
