הילדה שעולה לכיתה א

הילדה שעולה לכיתה א’ / אביתר זכות

היו הייתה ילדה בת 6 וחצי שאהבה מאוד להשתולל. הילדה עלתה לכיתה א’. בגלל זה, הילדה למדה 12 שעות עברית אז בואו נתחיל את הסיפור.

פעם הייתה ילדה שקוראים לה חנה. חנה תמיד חיכתה לעלות לכיתה א’. היא תמיד שאלה את אימא שלה מתי עוברת חצי שנה עד היום האהוב עלייה, היום שבו תעבור חצי שנה. אחרי שהזמן עבר, אימא של חנה לקחה אותה לכיתה. בכיתה כולם היו בשקט דממה עד שהמורה סיימה להסביר מה עושים.

אז כולם הוציאו קלמר והיא גם הוציאה קלמר והם התחילו ללמוד שיעור עברית.

בסוף היום חנה חזרה הביתה ואמרה לאימא שבית ספר זה נוראי ושהיא יותר בחיים לא תלך. היא אמרה לאימא שלה: “שמעת אותי?”, ואימא שלה אמרה: “כן שמעתי אותך”. חנה אמרה: “אני רוצה לראות טלוויזיה עכשיו”. אימא אמרה: “טוב, אני אסכים לך לראות טלוויזיה בתנאי שתתקלחי ותצחצחי שיניים”.

בתוך חצי דקה חנה אמרה בסדר אני אעשה את זה. אז אימא שלה שמה סטופר ובסוף חנה עשתה את זה וראתה טלוויזיה.

חנה ראתה בטלוויזיה תינוק בוכה לאימא שלו וגם רצתה לבכות לאימא שלה. כשהיא סיימה לראות טלוויזיה אז היא הלכה לישון.

בבוקר חנה קמה והלכה לבית הספר. המורה אמרה בוקר טוב ילדים. איך היה בשבת? “היה בסדר” אמרה חנה. המורה שאלה את חנה “מה היה כיף?” חנה אמרה ש”היה כיף לראות טלוויזיה”. כל הילדים צחקו על חנה ואמרו “את לא שומרת שבת” ועוד ילד אמר “את לא שומרת שבת” אז חנה אמרה “זכותי המלאה לא לשמור שבת”.

פתאום היה צלצול והמורה אמרה שאפשר לצאת להפסקה. חנה שיחקה בהפסקה מחבואים ובסוף ההפסקה חזרה לכיתה. המורה אמרה להוציא מחברת עברית. כולם הוציאו קלמר ומחברת עברית והתחילו לכתוב סיפור.

פתאום נגמר היום. חנה חזרה לבית שלה. היא אמרה לאימא שלה: “זה היה היום האחרון שאני הולכת לבית הספר”. אימא אמרה: “ממש פשוט ממש לא”. חנה אמרה: “למה אי אפשר לעבור לבית ספר אחר?”. אימא אמרה: “בגלל שאנחנו משלמים הרבה כסף”. חנה שאלה: “אז מה?”. אימא ענתה לה: “את רוצה שלא יהיה לנו כסף?”. אבא נכנס הביתה ושמע את אימא וחנה מדברות. אבא אמר: “מה אתן זוממות?”. אימא וחנה אמרו כלום. סתם לכיף. כבר הגיע לילה וחנה הלכה לישון.

בלילה אימא סיפרה לאבא שחנה רוצה לעבור בית ספר ושהיא אמרה לה שבית ספר עולה הרבה כסף וחנה הבינה וויתרה.

בוקר חדש הגיע וחנה התעוררה. היא הלכה לבית הספר והגיעה באיחור. המורה שאלה: “למה הגעת באיחור?”. חנה אמרה שהיא ישנה הרבה. המורה אמרה לה את הגעת ב-09 וצריך להגיע ב-08 ואסור לאחר. המורה אמרה לחנה שהיא תצטרך ללמוד שיעור עברית כפול. חנה למדה שיעור עברית כפול וחזרה הביתה בסיום הלימודים.

חנה אמרה לאימא שלה שהיא לא רוצה להיות בבית ספר ושוב הן רבו. בסוף אימא הסכימה לחנה לא להיות בבית ספר. חנה למדה בבית במקום בבית ספר. היא הלכה לסופר ושם עשתה שיעור חשבון. היא הלכה לגן שעשועים ועשתה שיעור ספורט. היא הלכה לבית הכנסת ולמדה תורה. בחצר היא עשתה מלאכות. היא הלכה לשכנה ולמדה עברית.

אבא שלה ראה אותה עושה את כל זה ושמח שהיא ילדה סקרנית. גם אימא של חנה הייתה גאה שחנה לומדת כמו בבית ספר.