יום אחד לפני שנים רבות בבוקר אביבי ויפה נולדה ילדה קטנה וחמודה המשפחה שמחה מאוד!
ולילדה קוראים שושי, שושי רוצה לספר לכם סיפור עליה, “שלום ילדים. אני שושי איזה כיף לראות אתכם. אז אני רוצה לספר לכם סיפור, אז בואו נתחיל. פעם אחת כשהייתי בת 12 אני ואמא שלי הלכנו לצרפת היה שם מאוד כיף וישנו בבית מלון 3 ימים. בבוקר האחרון של הטיול יצאנו קצת לבחוץ לבלות הלכנו לפארק המשחקים ואחרי זה הלכנו למסעדה כמובן הלכנו למסעדה כשרה. אמא שלי הלכה להזמין אוכל לשנינו. כשהיא הלכה ראיתי משהו נוצץ רציתי לראות את זה מקרוב אבל זה היה מחוץ למסעדה אני חשבתי שעוד הרבה זמן ייקח לאמא אז הלכתי לרגע ולא שמתי לב לאן אני הולכת, נאבדתי ובינתיים אמא שלי סיימה להזמין, חזרה לשולחן והיא לא ראתה אותי, היא נבהלה מאוד כי היא מאוד אוהבת אותי ודואגת לי ואני מאוד פחדתי כי לא ידעתי איפה אמא שלי ישבתי על הספסל ובכיתי בקול חזק מאוד למזלי אחרי כמה זמן בא
איש אלי עם כיפה וציצית” והוא גם דיבר בעברית ושאל אותי “ילדה חמודה מה קרה לך ואם
את צריכה עזרה?” כן תודה אמרתי וסיפרתי לאיש את כל הסיפור הוא שאל אותי “איך קוראים לך?” אמרתי “קוראים לי שושי” הוא שאל אותי גם “מה המספר טלפון של אמא שלך?” אמרתי לו 055700
הוא התקשר לאמא שלי ואמר לי לדבר איתה אמא שלי אמרה “שלום מי זה?” ואמרתי לה “אמא זה אני שושי” ואמא שלי קפצה מרוב שמחה ואמרה “שושי שלי לא ידעתי איפה את אני כל כך שמחה שמצאתי אותך אולי במקרה את יודעת איפה את בדיוק?” “כן רחוב הזמיר 14” והיא נסעה אליי במונית ורצה אלי בשמחה ואמרה “שושי שלי לא ללכת יותר למקומות שאת לא מכירה במיוחד לא בחו”ל הייתי מאוד מודאגת” אמרתי לה “טוב אמא אני לא אעשה את זה שוב”.
