הילדה הביישנית
פעם אחת היתה ילדה ששמה ראשית והיא היתה ילדה בשנית
מכיוון שעברה בית ספר לכיתה ב שקוראים לבית ספר יפה נוף.
והיתה ילדה שהיא היתה מלכת הכיתה ולה קראו אילה וכולם אהבו אותה ורצו לשחק אתה וראשית היתה בצד ורצתה שגם ישחקו אתה ואז הגיע יום ועוד יום ועוד יום וכבר לראשית נמאס שאין לה חברות וגם כל הבנות היו ממש חמודות אז ראשית אמרה לעצמה שאני אחזור הביתה ואכתוב ברכה לאילה ואז אולי היא תרצה להיות חברה שלי. וראשית הגיע הביתה וכתבה מכתב וחכתה כבר ששוב היא תראה את אילה ועבר היום והגיע יום חדש וראשית ראתה את אילה אבל ראשית אמרה לעצמה אני יביא לה את המכתב
בסוף היום שיצאו להסעות ועבר הזמן של הלימודים וכולם חיכו להסעות וראשית התרגשה היא הלכה לאילה ואמרה לה כחי ואילה אמרה לעצמה מה זה יכול להיות וראשית הוצאה את המכתב מהתיק והביע לאילה ואילה התרגשה וחבקה את ראשית ואמרה לה תודה ומאז ראשית עשתה לאילה מלא מלה מכתבים ואילה היתה חברה טובה של ראשית וגם כבר כל הכיתה ממש אהבה את ראשית וראשית אהבה את המורה שלה והגיע סוף שנה וראשית והכיתה שלה עלו לכיתה ג ובכיתה ג כולם אהבו את ראשית במיוחד אילה ועבר חצי שנה ולראשית היא כבר לא כזה אהבה את אילה ואילה סמה לב לזה וגם כבר אילה לא כזה אהבה את ראשית אבל מה שכן חברות החרות היו אפילו כבר יותר חברות של ראשית מאשר שיהבו יותר את אילה אבל חלק בנות עדין אהבו יותר את אילה ואילה וראשית שוחחו ביניהם ופתאום נוצר מריבה וראשית ואילה לא התנהגו יפה אחת לשניה ויום למחרת ראשית היגיע לפני אילה וראשית בלי שאף אחד ראה, בלגנה את התא וסידרה ובלגנה וסידרה ככה מלא פעמים ואז שאילה נכנסה לכיתה, לראשית נמאס וסגרה את התא ושהגיע אמצע היום אף אחת לא שיחקה עם ראשית וראשית היתה עצובה והתחרטה על מה שקרה אתמול והיום היא גם רבה גם ולגנה לאילה ראשית אמרה לעצמה היום שאני יחזור הביתה אני יבקש מאמא שלי ללכת לכותל ואני יתפלל שם ויגיד לה שיסלח לי על מה שעשיתי וגם עוד יותר שה יסלח לי אז אני יגיד סליחה לאילה וראשית הלחה לאילה והמרה לה סליחה על אתמול ואילה אמרה אני סולחת לך וגם אני מתנצלת על אתמול ראשית אמרה גם אני סולחת לך וראשית חזרה הביתה כבר מאושרת והיא אמרה לאמא שלה בואו נלך לכותל ואמא של ראשית הסכימה והם ירדו לאוטו ונסעו לכותל הם הגיעו לכותל וראשית התפללה ושמחה.
