היחס האישי של הרב / עמית ליפשיץ
לזכרו של הרב מרדכי אליהו
יונתן היה עצוב מאוד באותו הבוקר למרות שהבוקר הזה התחיל כמו בוקר רגיל לגמרי.
הוא קם כרגיל, התלבש והתארגן לבית הספר ונתן חיבוק לאימו לפני שיצא כדי להספיק את ההסעה לבית הספר.
אך מה שקרה אחר כך, לא נתן לו מנוח וגרם ליונתן להיות מדוכדך ועצוב.
כשיונתן עלה על ההסעה, הוא כמעט פספס אותה ורץ מהר בלי לשים לב שעבר את הכביש בצורה מסוכנת וגרם לכמה מכוניות לעצור בבהלה תוך צפירות מרעישות אוזניים.
כשעלה על ההסעה, הנהג נזף בו בכעס ויונתן התיישב בכיסא הפנוי והביט לחלון בתסכול.
במהלך היום הכול התנהל כרגיל כמעט, אלא שהצעקות והצפירות של הבוקר עוד צפצפו באוזניו כך גם כשהמורה קראה לו כמה פעמי ם – הוא לא שמע עד שהתקרבה ונזפה בו.. וגם כשהילדים בהפסקה רצו לעבור היכן שעמד, הוא לא שם לב עד שנדחף. .
כשנכנס לביתו, אימו בדיוק מיהרה וביקשה ממנו ללוות את נעה אחותו לחוג.
יונתן כבר לא יכול לשתוק עוד ואמר לאמא שלו )בטון גבוה משתכנן( “ממש לא! “וטרק את הדלת של חדרו.
כשאמא שלו נכנסה לחדר ואמרה בכעס כל מיני דברים, הוא פשוט כיסה את ראשו בשמיכה ועשה את עצמו כאילו הוא לא שומע.
אחרי כשעה, יצא מהחדר וראה שאמא שלו חזרה הביתה אחרי שליוותה את נעה לחוג ונשכבה במיטה. הוא הבין שהיא לא מרגישה טוב וכעס על עצמו מאוד על איך שהתנהג.
הוא לא ידע איך להתנצל? ומה יגיד? הוא יצא מביתו וראה בקצה השני של הרחוב ,תור ארוך של אנשים מחכים אל מול ביתו של הרב מרדכי.
הוא החליט, שיכנס ויקבל עצה מהרב כמו כל האנשים שחיכו .
הוא חיכה בתור עד שהגיע תורו והשומר אמר לו: “מצטער, נגמרו להיום הביקורים. הרב צריך לאכול עכשיו, תחזור מחר”
“אבל אני לא יכול! אני חייב לשאול עכשיו את הרב שאלה ושייתן לי עצה טובה וחכמה!”
השומר לא השתכנע ויונתן ניסה שוב ואמר בקול “בבקשה! תגיד לרב שאני צריך עצה קצרה! זה חשוב! ”
פתאום, מתוך הבית יצא הרב מרדכי בכבודו ובעצמו. הוא אמר לשומר” זה בסדר, תכניס אותו”
“אבל זה זמן הארוחה שלך הרב, הילד הקטן יוכל לחכות למחר” אמר השומר
“אם הילד חיכה וצריך עצה היום, אני לא יכול לחכות אבל הארוחה כן” ענה הרב והכניס את יונתן לביתו.
יונתן שיתף וסיפר לרב את כל מה שקרה והס ביר שהוא סתם פרק והוציא את כעסו על אמא שלו וממש לא כיבד אותה ושהוא אינו יודע מה לעשות עכשיו.
הרב הקשיב ואמר : “ילדי היקר ,כיבוד הורים זה לא מעשה של פעם אחת. זו מצווה שיכולים לעשות שוב ושוב, לא רק במעשה אלא גם במחשבה. עצם זה שהיה לך כל כך חשוב לבוא והתחרטת כל כך מעיד על כמה אתה מכבד את אימך. ועכשיו, לך הביתה ותשאל את אמא שלך מה תוכל לעשות כדי לעזור לה ואתה תראה שאין בה כעס וכך תוכל ב כל יום לכבד אותה יותר. ”
יונתן חזר לביתו ועשה את מה שהרב אמר לו. הוא הופתע שאמא שלו הבינה וכלל לא כעסה.
יונתן התרגש מתשומת הלב שהרב מרדכי נתן לו וגם מעצתו החכמה והרגיש שמעכשיו יוכל להתאמץ יותר כדי לכבד את אימו בכל יום עוד ועוד.
