שלום, יומני היקר.
שמי תמר אני לומדת בכיתה ד’4 בבית ספר נבטים.
אני גרה בבית עם: אבא, אימא , רחלי בת 14,תהילה בת 11, אחריה אני בת 9 ,תהילה ויהונתן התאומים בני 5.
יש לי חברה קוראים לה שירי אנחנו נפגשות אחת אצל השנייה אפילו ישנתי אצלה והיא ישנה אצלי.
פעם כשישנתי אצלה, בחופש הגדול נרדמנו בשעה 10:00 קמנו בשעה 7:00 והכנו עוגה עם 5 קומות.
התחביבים שלי הם: לשחק עם חברות, לרקוד, לישון ולקרוא ספרים.
לאבא שלי קוראים מוטי ולאימא שלי קוראים רבקה.
אתמול בבית הספר היה לנו שיעור דרמה המורה אמרה שנעשה הצגה לפורים וכל בית הספר יראה אותה.
רציתי להיות אסתר אבל גם עוד הרבה בנות רצו להיות אסתר.
חשבתי על התפקיד ושתי אבל אני רוצה תפקיד ראשי, ובתפקיד ושתי יש מעט מילים..
יום ראשון עבר בקלות והנאה גם יום שני אבל ביום שלישי הייתה מריבה בכיתה מי תהיה אסתר התעקשתי שגם אני רוצה להיות אסתר ושלא רק הן מחליטות זאת המורה מחליטה לא דיברתי עם אף אחת בכיתה, כעסתי.
ביום רביעי אף בת לא דיברה עם אף אחת בגלל המריבה.
כשהגיע שיעור דרמה המורה אמרה שיש 13 תפקידים ושכל השאר יעשו סרט אחר .אנחנו 27 בכיתה, 14 בנות יופיעו בסרט אחר.
התפקידים הם:
אחשוורוש,אסתר,מרדכי,3רקדניות,המן,זרש,ושתי,בגתן,תרש,העוזר של אחשוורוש ,במאית.
לא אכפת לי להיות אחד מהם .
פשוט אני לא רוצה להיות בסרט האחר.
המורה אמרה שיהיה היום אודישנים להצגה מי שתרצה להיות אסתר שתרים את היד הצבעתי מיד רציתי להיות אסתר אבל ראיתי שאני לא היחידה שרוצה (יש עוד 10 בנות שרצות להיות אסתר).
הצלצול נשמע ובגלל ששיעור דרמה בשעה רביעית היה לנו מיד את החזרות.
כל הבנות רצו לכיתת הדרמה .
הגעתי שניה אחרי שירי לכיתת הדרמה המורה נכנסה וקראה לשירי להיכנס לכיתה.
אחרי 5 דקות בערך המורה סיימה עם שירי המורה קראה לי נכנסתי לכיתה בחשש המורה הורתה לי לשבת על הכיסא והושיטה לי את הדפים שאמורים לקרוא בטקסט של אסתר.
אכתוב כמה מילים שהיה רשום שם: שיר “אני לא רוצה דבר לא ממון ולא זהב בביתי תמיד היה הכול פשוט צנוע וענו כל חיי ידעתי שאי אפשר לקנות שמחה כי האושר מתחבא תמיד בכך”.
וכך נמשך עד שכול הבנות עשו את האודישן.
בשבוע שלאחר מכן המורה הודיעה מי תהיה מי.
אני נבחרתי להיות אסתר.
כל הבנות של הכיתה שמחו ופרגנו לי ואיחלו לי בהצלחה.
שבוע לפני ההצגה נפלתי בחוג קרקס ושברתי את היד!
כשהגעתי לבית החולים שמעתי שאני צריכה לשים גבס. לא הפסקתי לחשוב על התפקיד שלי וכבר הייתי מוכנה להופיע ידעתי את כל הטקסט של אסתר.
כשהמורה ראתה אותי עם גבס היא רצתה להחליף לתלמידה אחרת.
אבל הבנות של הכיתה הפגינו ולא רצו להחליף אותי. המורה הסכימה.
שמחתי מאוד!
ביום ההצגה התרגשתי מאוד, כשעליתי לבמה פחדתי שאשכח את הטקסט אבל למרבה המזל שלי לא שכחתי את הטקסט.
כשסיימנו את ההצגה הקהל מחאו כפיים.
מאחורי הקלעים כל הבנות אמרו לי שהצגתי ממש יפה אפילו שהייתי עם גבס.
אז זהו יומני היקר זו הייתה החוויה שלי!
