דני לומד בכיתה ח’, תלמיד רגיש, חכם אך הצליח לרכוש רק מעט חברים, ליתר דיוק רק חבר אחד- חיים.
דני גר בשכונת קריית משה בירושלים. בית קטן וצנוע אבל מלא בלימוד ואהבת תורה. בית מיוחד שהיה בעבר ביתו של הרב מרדכי אליהו.
דני בדומה לרב מרדכי אליהו אוהב מאוד ללמוד תורה בכל זמן פנוי. בניגוד לדני, בני כיתתו אוהבים לשחק במגרש כדורגל. כל השבוע חיכו בני כיתתו של דני לתורם במגרש כדורגל, וכאשר סוף סוף הגיע תורם, דני הלך לבית המדרש.
לאחר חצי שעה בדיוק נגמרה ההפסקה, וכיתה ח’ הלכה לבית המדרש לשיעור גמרא.
כל הכיתה נכנסה לבית המדרש, ראתה את דני והתחילה לצחוק,
”חחחח” צחק שמוליק ”במקום לשחק במגרש פעם בשבוע, אתה עושה לך שיעור בהפסקה” צחק שמוליק. כל ילדי הכיתה פרצו שוב בצחוק גדול.
”מה אתם רוצים ממני?! אסור לי ללמוד תורה?” צעק דני והתחיל לבכות.
ברגע זה נכנסה המורה לבית המדרש ומחאה כפיים.
”מה קרה?” שאלו כל תלמידי הכיתה יחד.
”שמעתי כרגע בשורות מרגשות” אמרה המורה.
”מה הבשורות?” שאלו שוב כל תלמידי הכיתה יחד.
”מה זאת אומרת מה הבשורות?” שאלה המורה, ”שמעתי שדני למד תורה בהפסקה” אמרה.
התלמידים מבולבלים פרצו בצחוק גדול.
”על זה”, המשיכה המורה ”נקנה לדני על חשבון בית הספר איזה מתנה שהוא ירצה”.
הילדים הסתכלו על המורה בתדהמה ”איזה מתנה שהוא רוצה??” שאל אחד התלמידים,
”כן, אני חושבת שזה בהחלט מגיע לו! ” ענתה המורה.
”המורה, אין צורך במתנה, זה לא כזה סיפור גדול”. מלמל דני בפנים נבוכות.
”אל תהיה פראייר, אם נותנים לך, תיקח” צעק אליו שמוליק בקול רם.
”יופי, בואו נתחיל בשיעור גמרא, ודני גש אלי בסוף השיעור”.
”טוב”, ענה דני והכיתה התחילה בשיעור גמרא.
כאשר נגמר השיעור כולם לקחו תיקים והלכו הביתה, בבית המדרש נשארו שני ילדים, דני וחיים. חיים היה יתום, ההורים שלו נפטרו לפני 8 שנים ולא היה לו אף אחד שיגדל אותו, גם הוא נהג להישאר בבית המדרש כדי ללמוד. דני התקדם לעבר חיים ופנה אליו:
”חיים רוצה לבוא אלי?” שאל דני. “סבבה”, ענה חיים.
בדרכם לביתו של דני, עברו הבנים במרכז המסחרי. חיים הזכיר לדני שיש לו סכום כסף גדול מהמורה ושהוא יכול לקנות כל מה שירצה. נכנסו הבנים לחנות משחקים ואלקטרוניקה. התרשמו מהמבחר הגדול שהיה בחנות ואז הרהר חיים בקול: “תאר לעצמך דני, אולי אם יהיה לנו חלק מהמשחקים השווים פה, אולי יהיה לנו חברים”.
“אני לא רוצה חברים שמתייחסים אלי יפה רק בגלל המשחקים שלי”. הרהר דני בשקט.
“נחזור בהזדמנות אחרת, עכשיו הביתה” אמר דני לחיים והם יצאו מהחנות. בבית, דני סיפר לאימו את כל מה שהיה בבית הספר במהלך היום וחיכה לעצתה הטובה כמו תמיד. “אני מציעה לך לעשות משהו טוב עם הכסף, משהו שיעזור לאנשים”. אמרה אמא של דני. “אני אחשוב על זה” ענה דני.
לאחר ארוחת הצהריים יצאו דני וחיים לשחק בגינה. שם פגשו להפתעתם את שמוליק מסיע את אמו על כיסא הגלגלים. שני החברים מעולם לא העלו על דעתם ששמוליק, התלמיד המופרע שמציק להם כל הזמן, צריך לעזור לאימו באופן כזה. לאחר שיחה עם שמוליק הנבוך הם הבינו שאמו חולה מאד וצריכה לעבור ניתוח יקר.
במחשבה של רגע, דני ידע כבר מה הוא צריך לעשות.
