קוראים לי אנה, ואני בת שבע. אני רוצה לספר על יום אחד מיוחד שקרה לי בזמן חופשת הקיץ.
זה היה ביום ראשון בבוקר. התעוררתי מוקדם במיטה שלי בבית. השמש זרחה דרך החלון והחדר היה מואר וחמים. הרגשתי שמחה, כי ידעתי שאין בית ספר היום. קמתי בשקט והלכתי למטבח. אמא שלי היתה שם, מכינה ארוחת בוקר והריח היה נעים והחל להתפשט. עזרתי לה לסדר את השולחן, הנחתי כוסות וצלחות והתיישבנו לאכול יחד. הרגשתי טוב להיות עם אמא.
אחרי ארוחת הבוקר אבא הציע: “בואו נלך לטייל בפארק ליד הבית”. שמחתי מאוד והסכמתי מיד. לבשנו בגדים נוחים ויצאנו מהבית. בפארק היו עצים גבוהים, שבילים ארוכים ומגרש משחקים.
פגשתי שם את חברה שלי. שיחקנו יחד בנדנדות, רצנו בין העצים וצחקנו הרבה. הרגשתי שמחה ומלאת אנרגיה. כשהתעייפנו התיישבנו על ספסל ואכלנו חטיף שאמא הביאה לי.
אחרי זמן מה חזרנו הביתה. הייתי קצת עייפה, אבל גם מרוצה מאוד. בבית ציירתי ציור של היום שלי וצבעתי בו שמש, עצים ואנשים מחייכים. בערב כשאכלנו ארוחת ערב יחד, אמרתי לאמא ולאבא: “תודה רבה, היה לי יום קסום ומלא בשמחה”. אמא הקריאה לי סיפור לפני השינה וכך נרדמתי כשעל פניי חיוך.
