היהודי העני
זה ספור על יהודי שגר בירושלים, שהיה עני מאוד, עובד מאוד קשה ומרוויח מעט כסף. יום אחד נהיה חולה במחלה מאוד קשה. והתקשר לרופא שיבוא ויגיד לו מה לעשות. הרופא הגיע ואמר לו שיש לו מחלה קשה מאוד ואין לו הרבה סיכויים לחיות, וכל רגע הוא יכול למות. היהודי העני היה מאוד עצוב, אבל הרופא אמר לו אם הוא רוצה, הוא יכול לקנות תרופה שתבריא אותו בכמה ימים. היהודי רצה מאוד אבל התרופה הייתה מאוד יקרה ולא היה לו מספיק כסף כדי לקנות את התרופה. הרופא אמר לו סליחה אבל אם אין לך מספיק כסף עבור התרופה אני לא יכול לעשות כלום. אחרי כמה ימים חשב היהודי העני אם הרופא לא יכול לעשות כלום בשבילי, אני אלך לרב הגדול בשכונה ואשאל אותו מה לעשות. היהודי הלך לרב וסיפר לו את כל הסיפור, הרב חשב כמה דקות ואמר: הרופא היחיד שיכול לעזור לך זה הקב”ה, אתה צריך להתפלל אליו מכל הלב כדי שיקשיב לך, זה הוא שמחליט מה יקרה. העני אמר לרב תודה רבה ויצא מחדרו, וחזר לביתו עייף. בינתיים, בעבודה שלו המנהל לא היה מאושר שהיהודי לא עובד והוא החליט לשלוח מכתב ליהודי שאם עוד יומיים הוא לא חוזר לעבוד הוא מפוטר מעבודתו. היהודי המסכן שחולה מאוד ושוכב במיטתו, באמצע לימוד תורה מקבל את המכתב מהבוס שלו, הוא מאוד חשש ומפחד לפתוח את המכתב, אבל אין לו ברירה, הוא פותח וקורא את המכתב, עכשיו הוא לא יודע מה לעשות הוא גם חולה בסכנת מוות וגם אם הוא לא חוזר עוד יומיים לעבודה הוא מפוטר, הוא התחיל לבכות מכל ליבו, ופתאום נזכר ממה שהרב אמר אז הוא התחיל להתפלל להקב”ה בבכי ואמר: ה’ תעזור לי אני לא יודע מה לעשות בבקשה ה’ מלך מלכי העולמים. עבר יומיים והוא עדיין לא הבריא. הבוס בעבודה התרגז ואמר שזה כבר מאוחר, ופיטר אותו מהעבודה . עבר שבוע, שבועיים, חודש, ברוך השם ולבסוף נירפא מהמחלה הקשה. הוא עשה סעודת הודיה, הזמין חברים ומשפחה וכולם היו שמחים. לאחר כמה ימים פתאום נזכר שאין לו עבודה, איך הוא יחייה בלי כסף? איך הוא יפרנס את עצמו? אז החליף מקצוע לחייט. הוא היה טוב בתפירה והיה לו עסק טוב. יום אחד שמע מלך אחד על אותו יהודי שתופר דברים מאוד יפים, הוא הלך לראות אותו וביקש מימנו ,לתפור לו חולצה מאוד יפה וכבר המלך נתן ליהודי סכום כסף כדי שיתאמץ. היהודי כל כך התלהב עד שהתגאה, והתחיל לעבוד קשה בשביל חולצת המלך. הוא עבד מאוד קשה במשך כמה ימים עד שסיים את עבודתו הקשה והיה כל כך מאושר. הוא הלך לארמון של המלך כדי להראות לו את עבודתו. המלך ניסה את התלבושת, ונהיה אדום כמו פלפל והוא גירש את החייט היהודי. הוא היה מאוד עצוב והלך אל הרב ושאל אותו: למה המלך לא היה שמח עשיתי כמו שהוא אמר? והרב ענה: תפרק את החולצה שעשית למלך. החייט לא ידע למה, אבל הוא עשה את מה שהרב אמר לו. והוא התחיל לפרק. ובאמצע שהוא עבד, הוא לא התלהב והוא סיים את העבודה. הוא הלך לארמון של המלך הוא נתן לו את התלבושת, המלך כל כך אהב את התלבושת שהוא נתן לו סכום של כסף גדול והוא נהיה הכי עשיר בשכונה.
היהודי הבין כשמתגאים זה לא עוזר לכלום כי ה’ לא אוהב כשמתגאים
