שמי רועי מיכאל, יש לאבא שלי אח שהוא והמשפחה שלו נסעו לשליחות בניו ג’רזי, בארצות הברית. אני מאד מתגעגע אליהם וכשאבא סיפר לי שאנחנו נטוס לבקר אותם מאד שמחתי.
לפני שטסתי, אבא ואמא עשו לי טבלה. הטבלה היתה טבלת מעשים טובים. על כל התנהגות טובה או מעשה טוב קיבלתי מדבקה. המדבקות היו בגדלים שונים לפי ההתנהגות שלי וכל מדבקה הייתה שווה סכום כסף. שמרתי את הכסף שצברתי כדי לקנות לעצמי מתנה כשאגיע לארצות הברית.
במוצאי שבת של פרשת תולדות, אבא שלי העיר אותי בלילה ונסענו לסבא וסבתא בפתח תקווה לבית שלהם בשביל לקחת את המתנות שהמשפחה קנתה והיינו צריכים להעביר לדודים שלי. נסענו אני ואבא במונית לשדה התעופה והיו לנו שתי טיסות. הטיסה הראשונה הייתה ללונדון והטיסה השנייה הייתה לניו יורק. משם לקחנו מונית לבית של דודים שלי ואז הבאנו להם את המתנות שקנו להם.
יום אחד כולנו נסענו ל”אמריקן דרים”. “אמריקן דרים” זה פארק שעשועים שנמצא בתוך קניון ענק. אני ובת דודה שלי ודודה שלי עלינו לרכבת הרים הכתומה. הרכבת התחילה בעליה איטית ואז הייתה ירידה מאד מהירה וקצת צעקתי בירידה אבל היה לי מאד כיף. היה שם גם ג’ימבורי של יחידת החילוץ. אחר כך הסתובבנו בקניון והיו בו הרבה מסעדות כשרות ואכלנו גלידות טעימות מאוד מאוד ולאחר מכן נסענו אליהם הביתה והלכנו לישון. באחד הימים עשינו ערב סרט עם ארוחת ערב.
ביום אחר היינו ב-770 שזה בית המדרש של הרבי מליובאוויטש. עשו לנו שם סיור ונתנו לנו מטבע שאותו הכנסנו לתוך תיבת מטבעות, וכתבנו בקשות בפתקים ושמנו גם בתוך תיבה. עשינו שוב ערב סרט לפני שחזרנו לארץ ואז הם הסיעו אותנו לשדה התעופה.
גם בחזור היה לי ולאבא שלי עוד שתי טיסות. הטיסה הראשונה הייתה ללונדון והטיסה השנייה הייתה לישראל. כשהגענו ללונדון אני ואבא שלי חיפשנו מקום כשר לאכול. אני אכלתי פיתה עם שווארמה וסלט, ואבא שלי אכל לאפה פלאפל. אחר כך נסענו באוטובוס קומותיים ולשדה התעופה נסענו ברכבת.
כשהגענו לישראל אני ואבא שלי ישנו אצל סבא וסבתא שלי בפתח תקווה כי הגענו מאוחר והם קרובים לשדה התעופה, ואז נסעתי עם אבא שלי לעבודה שלו ומשם נסענו הביתה. מאד שמחתי לפגוש את אמא שלי ואת האחים שלי ומאד שמחתי לחזור לארץ שלנו.
בזכות הטבלה והמעשים הטובים שלי, הצלחתי לצבור מספיק כסף ובסוף קניתי בניו יורק לגו נינג’גו. למדתי מהטיול הזה שכשעושים מעשים טובים מקבלים פרס כפול: גם נהנים מהדרך וגם זוכים במתנה שרוצים. נהניתי מכל רגע בארצות הברית ובלונדון, אבל בסוף גיליתי שאין כמו המשפחה שלי ואין כמו לחזור לארץ ישראל.
