יום אחד קמתי בבוקר כשאמא ואבא אמרו לי ולאחותי הקטנה, הדר: “בנות מחר נוסעים ליפן”.
אני ואחותי ממש התרגשנו והדר שאלה: “רגע, לכמה זמן נוסעים?” אמא ואבא אמרו: “לחודש” ופתאום הדר אחותי הקטנה הייתה עצובה. אמא ואבא לא הבינו למה היא עצובה. הדר הלכה לחדר ואבא ואמא הלכו אחריה ושאלו אותה: ” למה את עצובה?”
הדר: ” אני לא רוצה לבוא לטיול”. “למה?” שאלו אבא ואמא. “כי אני רוצה לפגוש את החברים שלי בגן” ואמא ואבא אמרו לה: “יהיה ממש כיף”. אמא ואבא סיפרו לה את כל הדברים שהיא הכי אוהבת שיעשו שם, אבל הדר עדיין לא רצתה. אחר כך הלכתי אליה ודיברתי איתה ואז אחרי כמה זמן הדר השתכנעה ורצתה לבוא ליפן.
אמא ואבא שאלו אותי: ” מעיין, מה אמרת להדר שהצליח לשכנע אותה? אנחנו ניסינו לשכנע אותה כל כך הרבה זמן ולא הצלחנו”
“הבטחתי לה שהיום אני אביא לה סוכריה על מקל” ואמא ואבא צחקו.
אמא אמרה:” טוב, צריך לארגן מזוודות.” אני והדר שמנו את כל הבגדים הכי יפים שלנו שאנחנו הכי אוהבות.
כעבור יום.
“מתוקות, צריך לקום. עוד שלוש שעות הטיסה ליפן.
מעיין אמרה: טוב אמא, אני קמה ומעירה את הדר.”
התארגנו לטיסה וכשהיינו מאורגנים יצאנו מהבית והגענו לנמל התעופה והטיסה הייתה מאד ארוכה. כולם הלכו לישון כשהיינו במטוס. כעבור חמש שעות כשנחתנו, הדיילת עברה בין המושבים כדי לראות שכולם ירדו והיא ראתה את כולנו ישנים. היא העירה את אמא. אמא קמה וראתה שנחתנו כבר. אז אמא העירה את כולם ואמרה: “הגענו, בואו מהר”. ירדנו מהמטוס והלכנו לתחנת אוטובוס, האוטובוס הגיע, נסענו לדירה והנחנו שם את כל הדברים שלנו. הדירה שהיינו בה הייתה ענקית. אחר כך הלכנו לים ולמעיין ממש גדול. נכנסנו למעיין והיו שם מלא דגים והם נשכו לנו את הרגליים. כשחזרנו לדירה, התקלחנו והלכנו לטיילת ושם ראיתי אישה שעושה צמות וביקשתי מאבא ואמא לעשות והם הסכימו ואני והדר עשינו צמות והיה ממש כיף. חזרנו לדירה ואמרנו לאבא ואמא תודה רבה על הכל והלכנו לישון.
יום שני.
כשקמנו בבוקר אמא העירה אותנו. ושאלתי אותה לאן הולכים, אמא אמרה:” הולכים לפארק מים כיפי והכי גדול בכל העולם.” אמרתי לה שזה נשמע ממש מטורף. אמא: “כן. נכון, אני יודעת.”
כעבור כמה זמן הלכנו לתחנת אוטובוס וכשהגענו לפארק מים הדר אמרה: “אמא אני יכולה ללכת עם מעיין למגלשות?” (היו שם מלא מגלשות). אמא: “בטח שאת יכולה ללכת”.
הדר: “מעיין לאיזה מגלשה את רוצה ללכת?” אמרתי לה שאני רוצה ללכת למגלשה הכי גדולה.
הלכנו למגלשות, התגלשנו וצעקנו: “אההההההההה” וכל המים בבריכה השפריצו עלינו.
ראיתי שכל המים השפריצו להדר על הפנים אז שאלתי אותה אם היא בסדר.
הדר: “כן. זה היה ממש כיף. רוצה שוב פעם?”
אמרתי לה שכן ושתינו התגלשנו שוב ושוב בכל המגלשות שהיו שם בכל הצורות והצבעים ונהננו.
הדר אמרה לי: “זה היה ממש מחליק ומפחיד” ואז רציתי שנקרא לאבא ואמא שיצטרפו אלינו ויתגלשו איתנו ביחד. רצנו למקום שאבא ואמא ישבו בו.
שאלנו אותם: “אמא ואבא, רוצים להתגלש איתנו”.
אבא ואמא: “כן. נשמח לבוא”.
הם הלכו ביחד למגלשה הכי גדולה, התגלשו וצעקו ביחד בכיף כל הדרך עד למטה.
אמא: “זה היה ממש כיף”.
אחרי שהתגלשו הרבה פעמים אמא אמרה שצריך ללכת לדירה להתקלח ולישון.
