הטיול המפחיד

הטיול המפחיד

הכל התחיל בעצומו של טיול שנתי  בכיתה ג’ .

יום אחד המורה מושקי נכנסה לכיתה כולם נעמדו במקום  המורה אמרה לשבת ושיש לה בשורה משמחת הבנות שאלו מה והסתקרנו ושאלו את המורה מה הבשורה והמורה אמרה בעזרת השם ביום שני הקרוב יהיה הטיול שנתי ליערות ירושלים. יש!!! ענו כל הבנות.

דבורי חזרה הביתה וספרה לאמא בשמחה שביום שני יש להם טיול ליערות ירושלים ואמא שמחה איתה. היא אמרה לאמא שסיכמה עם אסתי שילכו בשעה 3 לקנות ממתקים ביחד. “את מסכימה?” שאלה דבורי, ואמא ענתה: “בשמחה אני מסכימה לך לקנות חמישה ממתקים שלוש גדולים ושתיים קטנים”

דבורי התקשרה לאסתי לשאול אותה עם אמא שלה הסכימה ולהגיד לה שאמא שלה הסכימה ואסתי אמרה שגם אמא שלה הסכימה והן נפגשו שתיהן ליד גינת המשחקים והלכו ביחד לחנות עולם הממתקים כל אחת בחרה את הממתקים שהיא אוהבת והן קנו את הממתקים והלכו כל אחת לביתה וארגנו את כל שאר הדברים שצריך לטיול.

הגיע היום של הטיול. כולן מתרגשות מוכנות לטיול. הן הגיעו לבית ספר ומשם לקחו אותם ההסעות. הבנות הגיעו לירושלים עצרו בכותל להתפלל ואחר כך נסעו ליער. כשהן הגיעו כל אחת לקחה את תיקה והתכוננו למסלול. במסלול הם ראו נופים מדהימים ופרחים יפיפיים הן ראו כל מיני סוגי אבנים והן כבר הגיעו לאמצע היער.

פתאום הן שומעות רמקול שמודיעה שרפה שרפה כולם מתבקשים לצאת מהיער כמה שיותר מהר כולן נבהלו והם פשוט התחלו לרוץ אחורה לתחילת המסלול! ופתאום באמצע שהם הולכות הן רואות את כל האש והמורה אמרה להן: “חייבים לרוץ האש קרובה לפה” כל הבנות התחלו לרוץ הכי מהר שהן יכולות.

רק מושקי לא שמעה את מה שהמורה אמרה ומבלי לשים לב היא נשארה לצפות באש היא התפלאה איך ההאש אוכלת הכל היא רצתה לומר את זה למירי אבל היא קלטה שהיא מדברת אל עצמה היא מסתובבת אחורה והיא רואה שכולם ברחו והיא נשארה לבד והיא פשוט התחילה לצעוק:” המורה איפה את” והיא לא ידעה מה לעשות פתאום היא שמעה שוב את הרמקול אומר הצילו את נפשכם ברחו מהר  האש יצאה משליטה והיא מתחילה להתפשט.

עכשיו מושקי נלחצה והתחילה לצעוק. בנתיים כל שאר הבנות הגיעו למקום שסכנה רחוקה ממנו והמורה רצתה לבדוק שכולם נמצאות ואף אחת לא נפגעה. המורה קוראת בשם של מושקי והיא לא עונה. המורה קוראת שוב והיא לא עונה. היא אומרת לבנות ראיתם את מושקי? ומירי אומרת אני הייתי איתה עד שאמרו שצריך לברוח. איך לא שמתי לב? והמורה אמרה כנראה מרב לחץ לא שמנו לב!!

המורה אמרה טוב אני מתקשרת למשטרה. המשטרה עתה שלום והמורה אמרה אנחנו היינו בטיול שנתי ביערות ירושלים ויש שם שרפה ובת אחת בשם מושקי נעלמה! טוב, ענתה המשטרה. אנחנו שולחים ניידת.

ביער, מושקי התחילה לצרוח כי היא ראתה שהאש מתקרבת אליה והכבאי בכבאית שמעה את הצרחות שלה ושאל אותה מה קרה והיא ספרה לו על הטיול והם התקשרו למשטרה ובנתיים המורה קראה לכולם והתחלו לחפש והמשטרה ענתה לכבאית שהם שלחו משטרה לחלץ אותה ופתאום מושקי ראתה משטרה מתקרבת היא קצת פחדה ושהשוטר ראה זאת הוא נתן לה סוכריה והיא עלתה לניידת ומצאה את כולם. המורה אמרה שחוזרים הן עלו לאוטובוסים וחזרו לבתים מושקי ספרה לאמא שלה והיא חבקה אותה חזק.

 סוף

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »