הטבעת הקסומה

ביום שמש נעים וחמים שיחק יוסי בחצר, בכדורו הצהוב. יוסי בעט בכדור והוא נעלם בין השיחים. ניגש יוסי לשיחים כדי להוציא את הכדור ופתאום ראה טבעת זהובה. יוסי רצה להחזיר את האבדה לבעליה, אך כשנגע בטבעת, מיד הטבעת נעלמה ואיתה הכדור, השיחים והחצר. חושך התמלא באוויר. לאחר כמה רגעים בודדים הבין יוסי שהוא נמצא במערת חפירות ארכיאולוגיות. לפתע, ניגש אליו איש עם זקן לבן קצר וכובע קש. יוסי שוחח עם האיש והבין שהמערה בה הוא נמצא מתוארכת לזמן החשמונאים. האיש עם הזקן היה נחמד מאוד ואפילו נתן ליוסי שוקולד. “איך קוראים לך?” שאל האיש. “קוראים לי יוסי, ולך?” “קוראים לי יונתן, ארכיאולוג בכיר”. איך הגעתי לכאן?” שאל יוסי. “כנראה בגלל שנגעת בטבעת” ענה יונתן. “נכון, הטבעת…” נזכר יוסי,  “מהי בכלל?” יונתן חייך בסיפוק וענה: “מצאנו כאן בחפירות שתי טבעות קסומות, שאם נוגעים בהן מגיעים לכאן. הטמנו אותן באזור כדי שילדים סקרנים כמוך יגיעו לכאן ויגלו את העולם המופלא של הארכאולוגיה”. “ואוו” התפעל יוסי. יונתן הפתיע ואמר: “אשמח אם יום אחד תזמין לכאן את חבריך לכיתה”. “טוב, אני אזמין אותם.” הסכים יוסי. “רק איך יוצאים מכאן?” “אה, בקלי קלות” אמר יונתן והקליק באצבעו. מיד חזרה החצר וחזרו השיחים והכדור. כמובן שלמחרת כל כיתתו של יוסי ביקרה במערה והם נהנו מאוד.