בממלכה קסומה, הייתה מלכה טובת לב ונדיבה ושמה רוז. רוז הייתה דואגת לכל בני הממלכה, תמיד בודקת ושואלת לשלומם ועוזרת לכל אחד במה שהזדקק.
לימים רוז הכירה את דמבור, איש חביב וסקרן, והם החליטו להינשא . לחתונתם הוזמנו כל בני הממלכה מגדול ועד קטן, ואכן כולם הגיעו לשמוח בשמחתם . בחתונה העניק דמבור לרוז טבעת מלכותית יקרת ערך, העוברת בירושה במשפחתו.
עברו הימים ולזוג החביב נולדו ילדים חמודים מאוד, הילדה הבכורה הייתה זואי- ילדה טובת לב שאוהבת לעזור ממש כמו אימא, הילד אמצעי היה דור שהיה חכם ושקדן אהב ללמוד ולגלות דברים חדשים, והתינוק היה רועי- מתוק, שובב וסקרן.
יום אחד, רוז חיפשה את הטבעת שלה ולא מצאה אותה בשום מקום, רוז התעצבה מאוד. שאל דמבור : מה קרה? ענתה רוז ואמרה: אני לא מוצאת את הטבעת המלכותית שלי, מיד כל בני הבית התחילו לחפש את הטבעת, אך הטבעת איננה .
המלכה רוז פרסמה הודעה בכל הממלכה אודות הטבעת האבודה, וכל בני הממלכה עזרו בחיפושים אחר הטבעת . יום אחד נשמעו דפיקות בדלת , שאלה זואי : “מי שם” ? “ילדים מהממלכה ” ענו הילדים בקול גדול, שאלה זואי את אימא :”אפשר לפתוח את הדלת ?” ענתה רוז :” כן, בוודאי ” . “שלום”, אמרו הילדים, “הגענו לעשות מבצע חיפוש של הטבעת המלכותית” . רוז התרגשה ואמרה: “בואו היכנסו חמודים, מה אוכל להגיש לכם?” ובעודה שואלת ניגשה למטבח והכינה קנקן תה ומגש עוגיות והגישה לילדים, ישבו כולם, זללו בתאבון את הכיבוד, לאחר מכן , חילקו את הארמון לאזורים , כל שני ילדים היו אחראיים לחפש באזור אחר, הקבוצה הראשונה התמקדו באזור הדשא הקדמי והתחילו בחיפושים, תחילה הם חיפשו על יד המזרקה וכשלא מצאו התקדמו לאזור מלונת הכלבים , הקבוצה השנייה חיפשה בחצר האחורית, תחילה חיפשו בגן השעשועים הקטן , לאחר שלא מצא חיפשו בגן הירק של דמבור, דמבור ממש אהב לגדל פירות וירקות. הקבוצה השלישית חיפשה ברחבי הבית, הילדים התקשו בחיפושים, כשלפתע שמעה רוז – “מצאנו, מצאנו ” , “אני באה”, קראה רוז ועלתה במדרגות הכי מהר שיכלה, ולהפתעתה ראתה את הטבעת שלה. “ילדים חמודים, איפה מצאתם את הטבעת?” שאלה רוז. אמרו הילדים: “תחת הכרית”. כולם התאספו לסלון והמלכה רוז אמרה: “מי שהחביא את הטבעת תחת הכרית, שיצביע!” רועי הקטן הצביע. “איך הגעת לשם? “בכיססא” , נראה לי שהוא אמר עם הכיסא, כולם צחקו יחד, ורוז אמרה “כל הכבוד ילדים מקסימים”, הסתכלה רוז בטבעת שוב ולפתע ראתה שהיהלום, חסר . “אוי” אמרה רוז “היהלום לא על הטבעת:”, כולם יצאו שוב לחיפושים, מלבד רועי. “רועי”, שאלה רוז, “אתה יודע איפה היהלום?” “כהה” ענה רועי , אני חושבת שהוא אמר, “כן” ואז רוז רואה משהו נוצץ בין האצבעות של רועי, רועי פתח את היד והגיש לרוז את היהלום. “כולם תחזרו! רועי הקטן והשובב לקח את היהלום!” כולם התאספו לסלון מרוצים ומותשים, רוז רצתה להוקיר תודה לילדים על המאמצים המרובים, והזמינה את הילדים והוריהם לארוחה חגיגית בארמון, הלכו הילדים לקרוא להורים , לארוחה אצל המלכה רוז .
הגיעו כולם בשמחה לארמון, השולחן היה ערוך באוכל משובח וטרי , ומיצים טעימים .
אכלו הילדים, אכלו ההורים ונפרדו לשלום בברכת לילה טוב .
סוף
