החתול ספרק – כתב איתן אליהו לוי
היה היה פעם חתול שקוראים לן ספרק. יום אחד החתול ספרק הלך לטייל ביער לבדו ופגש בקרחת היער דינוזאור עצום. היו לו קרניים גדולות, עיניים בוהקות, אדומות ומפחידות.
הדינוזאור היה ממשפחת הזוחלים. ספרק החתול פחד ממש לחייו והתחיל לברוח, הדינוזאור רדף אחריו בניסיון לתפוס את ספרקי החתול ולטרוף אותו לארוחת הצהריים. למזלו של ספרקי הוא הצליח להתחמק בשנייה האחרונה מהדינוזאור העצום והסתתר מתחת להר געש, במערה עמוקה, ספרק ניצל הפעם מהדינוזאור .
כל הלילה ספרקי היה במערה החשוכה לבדו, למחרת בבוקר כשהשמש זרחה ספרקי יצא החוצה והפעם להפתעתו הוא פגש חתול. ספרקי שאל את החתול: “איך קוראים לך חתול” ? החתול ענה:
“קוראים לי קרמל” וקרמל שאל את ספרק “ואיך קוראים לך”? הוא ענה:” קוראים לי ספרק”.
ספרקי סיפר לקרמל שאתמול בלילה רדף אחריו דינוזאור עצום ושהוא מצא מערה להסתתר בה וכך הוא ניצל. ספרקי הראה לקרמל את המערה הסודית שלו והזמין את קרמל לשהות איתו במערה הסודית, וכך הם הפכו להיות החברים הכי טובים, הם שיחקו יחד, אכלו ילד וישנו ביחד. לילה אחד, כשהם אוכלים מרשמלו בבערה הסודית, שמעו קולות ויללות מוזרים, הם לא הבינו מזה הקולות האלה קצת חששו אבל היו סקרנים מאוד לדעת מניין הקולות האלה?
הם החליטו לצאת מן המערה הסודית ולבדוק מניין הקולות.בעודם הולכים בצעדים שקטים, הם ראו את הדינוזאור שרדף אחרי ספרקי עולה באש בגלל ההתפרצות של הר הגעש ואז הם הבינו שהקולות המוזרים הם מהדינוזאור.
פתאום הם ראו עוד דינוזאור שהגיע בעקבות הקולות, כנראה שהוא היה חבר שלו וניסה לעזור לו אבל לא הצליח.
הדינוזאור היה עצוב וכועס מאוד וכשראה את שני החתולים רצה לטרוף אותם כי חשב שהם אלו שגרמו למוות של חברו. הדינוזאור רדף אחרים בשאגות מפחידות. בסוף לאחר מרדף של עשרים דקות הצליח לטרוף את שני החתולים, את ספרקי ואת קרמל, הוא טרף אותם בביס אחד.
הדינוזאור כעס כל כך שהוא החריב את כל האי, לא נשאר באי שום נפש חיה רק הדינוזאור נשאר לבדו על האי. למחרת בבוקר רצה הדינוזאור לשתות ממי האוקיינוס והכניס את גופו לשכשך במים הקרים והנעימים. לפתע פתאום, הגיע כריש ליוויתני וטרף את הדינוזאור. עכשיו בבטן של הכריש הלויתני היו ספרקי, קרמל והדינוזאור.
הכריש הליויתני, שחה באוקיינוס הפתוח כשבביטנו נמצאים קרמל, ספרקי והדינוזאור. הלויתן פגש בלב האוקיינוס את משפחתו וסיפר להם על הארוחה הטעימה והנדירה שאכל. דינוזאור שאכל שני חתולים. משפחתו לא האמינה לו
|
ורצתה שייקח אותם לאי שי בו את האוכל הטעים הזה. ביחד עם משפחתו שחו לאי הדינוזאורים בתקווה למצוא עוד דינוזאור טעים. לאכזבתם, לא מצאו שום דבר. הדבר היחידי שמצאו זה ציידים שניסו לצוד אותם . לוויתן כריש ומשפחתו ניסו בכל כוחם לחמוק מהציידים אבל לא הצליחו. הציידים לכדו את כל משפחת לוויתני הכריש על ידי רשתות ומנוף העלו אותם לספינה הגדולה.
הציידים הי כל כך מאושרים וגאים בעצמם שהצליחו לצוד משפחה שלימה של לוויתנים. הציידים צדו אותם כדי לאכול אותם ולמכור את הבשר שלהם בכפר. כאשר הציידים חתכו את ליוויתן כריש הגדול הם מצאו בתוכו דינוזאור ענקי ושני חתולים. הם היו מופתעים מאוד! .
הדינוזאור לא שרד ומת בתוך בטנו של הלוויתן כריש אבל ספרקי וקרמל החתולים היו בחיים. הציידים לקחו את שני החתולים, טיפלו בהם נתנו להם אוכל ומים והביאו אותם לכפר לבית הפרטי שלהם, מתנה לילדיהם.
הציידים סיפרו לכל הכפר על הצייד הגדול, הנדיר והמוצלח שהיה להם וכמובן על ההפתעה שהיתה בתוך בטנו של הלוויתן. זהו היה הסיפור שלא הפסיקו לדבר עליו בכפר ואפילו חגגו פסטיבל לכבוד הצייד המוצלח. קרמל וספרקי הכירו חתולים וחתולות חדשים והקימו צבא חתולים שמטרתו היתה להגן על אנשי הכפר שהצילו אותם ממוות. קראו להם יחידת החתולים של הכפר. הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
