החרם
היו היה ילד ושמו אורי, והוא לא התקבל כל כך בכיתה החדשה שלו.
הוא היה ילד חכם, וכולם קינאו בו והציקו לו. ובגלל זה התחיל החרם.
יום אחד, הילדים מהכיתה שלו באו לבית ספר עם שלטים שעליהם כתוב
דברים כמו: “גם אני לא חבר של אורי” או “אורי האפס” וכו’, ובכל פעם שהמורה הגיעה,
הם מיהרו להחביא את השלטים. מאז אורי לא רצה להיות איתם בקשר. אחרי 20 שנה,
הם חיפשו את אורי, כדי להתנצל ושיסלח להם. אבל אורי לא הסכים לסלוח להם
עד שלא יפצו אותו. ואז הם שאלו אותו “מה? כמה כסף.” והוא אמר להם “לא כסף, אלא חצי מכל משעשיתם לי בילדות.” ואז הם שאלו אותו “למה חצי?” והוא ענה
“כי אני רחמן ולא כמוכם.” כך אורי החזיר להם חצי מכל משהם עשו לו,
והם ביקשו ממנו סליחה מול קהל גדול, והמשיכו בחייהם באושר ואושר עד עצם היום הזה.
