החנוכייה שאבדה
בבוקר יום ראשון רגיל לגמרי, התעוררו איתי וזיו מקולות ויכוחים רבים וצורמניים. הם ירדו במדרגות וכשהגיעו לסלון קול הצעקות רק התחזק. “אני רוצה לקחת את החנוכייה של סבא לגן!” צעקה ליה אחותם הקטנה. “אין שום סיכוי” אמרה אמא “זו החנוכייה שסבא אליהו הציל מבית הכנסת בשואה” הוויכוח המשיך, עד שכמו תמיד אמא נכנעה לצעקות של ליה ואמרה “בסדר בסדר תיקחי אותה, אבל את מבטיחה לשמור על החנוכייה בגן?” “בסדר” אמרה ליה בקול מנצח.
מה שליה לא ידעה זה שאחרי שאמא רבה איתה היא קראה לזיו ואיתי ואמרה להם “אני רוצה שליה תלמד להיות אחראית אז בבקשה תנסו לא לעזור לה אני רוצה לדעת אם אפשר לסמוך עליה” “בסדר” ענו זיו ואיתי והיננו.
כמו בכל יום, בסיום הלימודים, הלכו זיו ואיתי לאסוף את ליה מהגן. כשהגיעו ראו את ליה מכוסה כולה מכף רגל ועד ראש בריבה ובאבקת סוכר ובידיה סופגנייה. זיו ניקתה את ליה היטב ואיתי הלך להביא את החנוכייה ואת התיק של ליה. כשהסתכל איתי בתוך התיק הוא לא מצא את החנוכייה. היה שם רק בקבוק מים חצי מלא וקופסת אוכל ריקה. הוא קרא מיד לזיו, הם הביטו על ליה וראו שהיא שיחקה בסל הבובות וגם ראו את החנוכייה מבצבצת לה מתוך הארגז, ושאלו את ליה “איפה החנוכייה?” ליה ענתה להם “לא יודעת” איתי וזיו התלבטו להביא את החנוכייה ולהראות לליה איפה היא נמצאת או להקשיב למה שאמא אמרה ולא לעזור לליה.
למחרת זיו ואיתי קמו מוקדם בשעה-6:00 והחליטו שהיום כשהם אוספים את ליה מהגן הם יבדקו אם ליה מצאה את החנוכייה. זיו תדבר עם הגננת רחל בזמן שאיתי ילך לשאול את ליה ולבדוק אם היא מצאה את החנוכייה. פתאום ליה התעוררה ושאלה “על מה אתם מדברים?” איתי וזיו ענו לה “יש לנו מבחן אנחנו לומדים אליו” “טוב” ענתה ליה והתעלמה מהם.
לאחר שנגמר יום הלימודים איתי וזיו הלכו לגן של ליה, והופתעו לגלות שליה הייתה מאושרת עם חיוך גדול על הפנים, וגם קצת נבהלו אבל פעלו לפי התוכנית אך לא ראו את את החנוכייה וכשחזרו הביתה ליה השאירה את החיוך על הפנים, ובאותו רגע שנסגרה הדלת ליה פרצה בשצף של מילים ואיתי וזיו לא הספיקו לענות או להקשיב לאחת מהם וליה המשיכה לדבר וברגע שגמרה זיו ואיתי שאלו ביחד “מה?!” וליה התחילה להסביר להם שהיא מצאה את החנוכייה בסל הבובות! עוד באותו ערב זיו ואיתי ישבו על המיטה ונשמו לרווחה, כי ההתלבטות הזאת הציקה להם.
למחרת כשכולם התארגנו לבית הספר ולגן, נשמע צלצול חזק מהכיס של זיו היא קצת נבהלה גם איתי וגה ליה נבהלו פתאום הם ראו שזאת אמא ונשמו לרווחה ומיד ענו לה והיא סיפרה שהיא ואבא היום חוזרים! כולם שמחו! כשהשיחה נגמרה, איתי, זיו וליה נשמו לרווחה, כי שעות אחדות לפני שאבא ואמא חזרו הם מצאו את החנוכייה!
