פעם היו שתי אנשים, בארץ פק פן, האחד חקלאי עני, והשני מליארדר, יש לו בערך 20 מליארד שקל, וכל יום הוא מרוויח בערך חצי מליון, החקלאי היה מגדל חסות, מלפפונים, גמבות, עגבניות, וכו… החקלאי העני היה כל הזמן עצוב, הוא לא הרוויח הרבה ורצה להיות גם עשיר.
פעם אחת נפגשו השניים. העשיר צחק על העני כל הזמן, הוא אמר לו אתה לא יודע להרוויח כסף בכלל, והעני התבייש, ונעלב מכך, אבל לא ענה לו. כי לא הייתה לו תשובה.
יום אחד בליילה קרה משהו מאוד מוזר, המוחות שלהם התחלפו, כאשר קמו בבוקר הם לא הבינו מה עובר אליהם הם חשבו שאולי מדובר בחלום רע, דימיון, אבל שהם הבינו שזה באמת אמיתי, הם צרחו צרחה ענקית, אחרי כמה זמן הם התאוששו, והעני (העשיר הקודם) פתאום ידע להיות חקלאי, ולחסוך בכסף. ואילו העשיר (העני הקודם) למד לשהות כל היום במיטה, עם משרתים, ופינוקים ובזבז את כל הכסף.
העשיר (העני הקודם) התחיל לצבור הצלחות ולהרוויח יותר כסף, והאמת לא היה לו נורא בכלל, היה לו כיף גדול, הוא כל הזמן קנה וקנה וקנה… .
והעני (העשיר הקודם) גם הצליח לא רע, אבל הוא נגעל מהעבודה, וסבל מאוד, אשתו של העני (העשיר הקודם) נתנה לו עצות רבות וטיפים, הוא שמע בקולה , ועשה אותם. עם הזמן הוא כבר לא היה עני, הוא הפך לאדם רגיל, עם מספיק כסף.
העשיר (העני הקודם) הגבה את העני (העשיר הקודם) למרומים, והוא שמח מאוד.
לילה אחד, העשיר (העני הקודם) חזר להיות עני, זאת אומרת עכשיו אדם רגיל, והעני (העשיר הקודם) חזר להיות עשיר, וכולם שמחו.
הסוף.
מוסר השכל: לא לצחוק על אחרים!
”ואהבת לרעך כמוך”! צריך לאהוב אחרים, תסתפק במה שיש לך ”מיהו העשיר השמח בחלקו”.
