החללית

הכול התחיל בשיגור החללית ,סיידי ואליס צפו באבא שלהם עולה לשמיים בגאווה כעבור שנייה החללית התפוצצה.

סיידי ואליס ראו את החללית מתפוצצת ומייד יצאו לראות בחוץ את הפיצוץ .

סיידי ואליס הן ילדות בנות ארבעה עשרה תאומות שאיבדו את אימם בתאונת דרכים מצערת מאוד בגיל שש ואבא שלהם התחתן עם מישהי אחרת הבנות לא קבלו את זה יפה אבל התרגלו כי כל מה שנשאר להם בחיים  זה אבא שלהם  ועכשיו גם הוא הלך לעולמו – כעבור שנה.

סיידי ואליס צריכות ללכת לבית ספר יוקרתי באנגליה שאימא ואבא שלהן למדו בו המנהל שלהם מר קיין  מעביר אותם ללא שום ספק והבת שלו ראיין קיין לא אוהבת את זה כי היא חושבת שהם יכולות לתפוס פיקוד במקום אבא שלה .

סיידי ואליס רק הגיעו לבית הספר והם כבר מבינות שזה מחולק לשלוש קבוצות ירוקים אדומים וכחולים, “ראיין נמצאת בירוקים אז  אין מצב ” הבנות  אמרו ביחד סיידי אמרה :”אני רוצה להיות באדומים כי הם עושקים בספורט” ואליס אמרה :” אני רוצה להיות בכחולים כי הם עושקים במדע”.

מים שאפשר  הבנות הגיעו לקבוצות שלהם, הבנות רק הגיעו וכבר הם בטיול הראשון שלהם מוצאות את עצמם מטפסות על הר גבוה ה קבוצות ממש היתעייפו מהטיפוס אז הם עצרו הם מצאו מקום לישון בו 

אבל הם לא ידעו שמישהו חיכה להם שם.

בערב כולם הלכו לקחת עצים להסקה כל קבוצה הלכה לכמה כיוונים סיידי חיפשה מים לכבות את המדורה היא ראתה את ראיין מחפשת מאגר מים והיא החליטה שהיא תפסיק לחפש מים ותתחיל לחפש עצים כי היא מעדיפה למנוע קשר עיין עם ראיין.

אליס הייתה במחנה היא הירגישה שמישהו צופה בהם היא לא ידעה למה או מי אבל היא ממש הירגשה את זה והיא גם הרגישה שמשהו הולך להשתבש .

בארוחת ערב הם עשו שירים מסביב למדורה עם גיטרה אכלו ארוחת ערב ואז זה קרה סיידי ואליס התעלפו.

אוקיי נראה לי שסיפרת מספיק קריינית היי אני סיידי ואיפה היינו בית ספר באנגליה התעלפנו אה כן נכון אני הרגשתי קצת מטושטשת אבל לא זכרתי למה או איך קמתי בבהלה וראיתי את אליס והאמא החורגת שלי יושבות ליידי “או סיידי איזה מזל” אמרה אימי החורגת היא נישקה אותי על המצח ואז שאלה ” את רוצה שאני אלך להביא לך חטיף מהקיוסק” הנהנתי אליה בביטחון וחייכתי אבל את האמת שלא הייתי רעבה אבל רק רציתי להישאר עם אליס לבד בחדר חיכיתי שהיא תצא ואז אמרתי לאליס “מה קורה? איפה אנחנו?” “אנחנו בבית החולים” אמרה אליס “שתינו התעלפנו באמצע הטיול וכולם היתקשרו למר קיין פה אחד בשביל להגיד לו את הבשורות”   אוקיי חשבתי לעצמי בטח היינו מעולפות 6 שעות ומעלה -כעבור חודש

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »