החלום
“בואי אמא ,נו כבר,” אמר יונתן. זה כל כך מעצבן שאמא שלי הולכת ממש לאט בטיולים. “חכה בסבלנות, יונתן” אמר אמא. “אבל אני רוצה להגיע לקצה ההר מהר. אין לי סבלנות” אמא יונתן לעצמו. הטיול היה באילת באחד ההרים הכי גבוהים שם. למרות שאמא הלכה לאט, סוף סוף הגענו לראש ההר לפני זריחת השמש. כשנהנינו בנוף פתאום שמענו צעקה. הסתכלנו למטה לכווון הצעקה וראינו משהו מפחיד. שלוש דובים ענקיים רודפים אחרי ילדה. היינו בשוק ולא ידענו מה לעשות. הסתכלנו מסביב וראינו חבל ארוך שהיה קשור לאבן ענק. אני ואמא הסתכלנו אחד לשני וביחד החזיקו את החבל והדפנו מהר. נחתנו על האדמה בדיוק בזמן בין הילדה והדובים. לקחנו אבנים גדולים וזרקנו אותם על הדובים. הם פחדו וברחו. הילדה אמרה תודה לנו אבל כשהסתובבנו, עוד פעם היינו בשוק. הילדה הזאת היא לא היתה נראה כמו ילדה רגילה. היא הייתה יותר גבוהה מאמא שלי, עם שיער סגול שהגיע הרצפה, ולובשת מעיל ארוך. מלמטה המעיל ראינו שהיתה לה רגל אחת ושש אצבעות בכל יד. יונתן שאל בזהירות “אה, את בסדר?” היא ענתה בקול רעם “כן!” ובשניה היא תפסה את החבל ונעלמה לראש ההר לפני שיכולנו לשאול משהו אחר. לא הבנו מה שקרה ופשוט המשכנו את הטיול. משום מקום אני ואמא שלי התעלפנו. אחרי כמה דקות מישהו עזר לנו לקום. כשקמנו ראינו שהיינו במקום שונה לגמרי והאיש שעזר לנו המשיך בדרכו. היינו ביער ענק. זה הפעם שלישית שהיינו בשוק! לא האמנו לעיניים שלנו. פתאום משום מקום ראינו היפופוטם יותר גדול ממשאית. אני ואמא שלי צעקנו מפחד ובשניה הוא בלע אותנו. מצאנו את עצמנו חיים ושלם בתוך הבטן שלו. גם הילדה מקודם היה שמה איתנו והתחלה לצחוק בצורה רעה עם עיניים פתוחות ופה רחב. באותו רגע, זיהיתי קול . זה קול של אמא שלי שבא ממקום רחוק. “יונתן. יוווונננתןן!! זמן לקום! כבר מאוחר והאוטובוס כמעט מגיע!” פתחתי את העיניים שלי ומצאתי את עצמי בתוך המיטה בחדר שלי. לקחתי נשימה עמוקה וקמתי להתארגן לבית ספר.
