הכירו את מאור, מאור שחקן כדורגל רגיל, לא הכי טוב בעולם שמשחק בקבוצת מכבי נתניה, מאור בן 21 חייל משוחרר מהצבא ושחקן שמנסה את מזלו בתקווה להיות שחקן הכי טוב בליגה ולכבוש את העולם עם כישורי הכדורגל שלו.
יום אחד התכונן במרץ לקראת משחק שיכול לשנות את חייו , גמר הגביע שיכול להפוך אותו לשחקן הטוב ביותר בליגה ולהביא לקבוצתו את הניצחון.
המשחק התחיל ומאור עלה למשחק והתרגש מאוד, המחצית הראשונה עברה וכהקבוצה היריבה מובילה בתוצאה של 2:1 ומאור מבין שהוא חייב לעשות מהלך שישנה את המשחק ויגרום לקבוצה שלו לנצח ולקחת את הגביע. מאור התחיל לרוץ לעבר השער של הקבוצה היריבה, ופתאום השחקן המגן הגיע משום מקום מכיוון ששם לב שמאור מתקרב לשער וניסה לעצור אותו. המגן לא שם לב ודחף את מאור לדשא, מאור נקע את הקרסול, קרע את הרצועה שלו, ונפל.
בין רגע המשחק הכי חשוב בקריירה שלו נהרס והחלום להיות השחקן הכי טוב התנפץ. מאור איבד את הכרתו וכשפתח את עיניו כבר מצא את עצמו מחובר להמון מכשירים בבית החולים ״איכילוב״.
אחרי שפקח את עיניו הוא לא הבין מה קרה והסתכל לבדוק אם הרגל בסדר וראה אותה חבושה בלי פיסת עור שנשארה גלויה.
הוא התחיל לדאוג חשב על המשחק ומי ניצח, לפתע נכנס הרופא, דוקטור גבריאל ואמר: ״אני רואה שהתעוררת, איך אתה מרגיש?״ ענה לו מאור מבלי לחשוב על כל הכאב שיש לו באותו רגע: ״אני בסדר אני חייב לחזור לנצח את המשחק הזה״ הרופא השיב לו בחיוך: ״המשחק נגמר כבר אתמול, לצערי קבוצתך הפסידה במשחק ואתה נפצעת ופינו אותך לכאן”.
“מתי אוכל לחזור לשחק?” שאל מאור. ענה לו הרופא: “אני מניח שלא תוכל לחזור לשחק לפחות שנה, נפצעת קשה מאוד ותהליך השיקום יהיה ארוך מאוד ולא פשוט”.
מאור לא האמין למה ששמע, ומיד פרץ בבכי כי הבין שנהרסה לו הקריירה, הדוקטור השאיר אותו לבד ומאור נרדם ושקע בחלומות רבים. באחד החלומות שלו מאור היה לבד במגרש ולפתע ניגש אליו המודל לחיקוי שלו בכדורגל, השחקן הכי טוב בכל הזמנים ליאונל מסי, הוא ניגש אל מאור ולחש לו: ״ הכול יהיה בסדר, אם רק תאמין בעצמך אתה תצליח ותחזור למגרש כמו גדול, אל תפחד כי אתה יכול לעשות זאת, הכול אפשרי״. ולפתע נעלם.
מאור התעורר מהחלום שלו וקם עם מוטיבציה גדולה והחל בשיקום של חצי שנה, הרופאים לא האמינו למה שראו: מאור שעד לפני כמה חודשים לא יכל לזוז ולעמוד פתאום כבר יכול לרוץ, לקפוץ ולבעוט בכדור. לא היה ספק שמאור יחזור למגרש. וכך באמת קרה חודש אחרי זה הרופאים שיחררו אותו מבית החולים. מאור כל כך התרגש והבין שהכול אפשרי אם רק רוצים את זה, הרופאים הכי גדולים בארץ לא האמינו לזה שהוא יחזור לשחק כי מבחינתם מאור כבר לא היה יכול לחזור לשחק.
שבוע אחרי שמאור השתחרר מבית החולים הוא כבר קיבל הודעה מהמאמן שלו שהוא חוזר לשחק בהרכב הפותח ושהמשחק יתקיים מחר.
מאור כל כך התרגש ולא ידע כבר מה הוא מרגיש שמחה, לחץ, והמון חששות.
הגיע יום המשחק, ומאור נכנס לחדר ההלבשה שלא היה בו שבעה חודשים והתגעגע מאוד לשחקנים שמשחקים איתו, כולם קיבלו אותו בקבלת פנים חמה ובברכות של ״ברוך הבא״, טוב שחזרת אלינו.
שריקת הפתיחה החלה מפי השופט והשחקנים עלו מחדר ההלבשה, פתאום כל האוהדים עמדו על רגליהם ושרו לשחקן שהם כל כך אוהבים ומחאו לו כפיים.
זו הייתה קבלת הפנים שמאור ציפה לה כל יום בחדר הקטן והצפוף מלא במכשירים בבית החולים, הוא חלם על היום הזה.
התחיל המשחק- מאור משחק כמו חדש כאילו מעולם לא נפצע הוא רץ ונהנה כל כך. וכמו שציפה גם הבקיע שלושה שערים וניצח את המשחק, והראה לכולם שהכול אפשרי ושאסור לוותר ולהרים ידיים.
הקהל הריע לו והמאמן הביא לו חיבוק גדול וחם.
בסיום המשחק מאור קיבל שיחת טלפון מהמאמן של ברצלונה, הקבוצה הכי גדולה בעולם, והמאמן שם זימן אותו לשחק בברצלונה כי ראה את כישוריו במשחק הזה והתרשם לטובה. מאור היה בהלם, הוא לא האמין למה ששמע הוא שאל אותו שוב: “האם זה אמיתי?!” וכשבאמת הוא טס לשחק בברצלונה, פתאום נשמע קול מוכר: ״ מאור, מאור קום מאוחר כבר שבע בבוקר אנחנו מאחרים למסדר למה ישנת כל כך הרבה?” מאור קם בבהלה ולא הבין איפה המגרש ולמה המאמן של ברצלונה לא עונה לו, בין רגע הוא הבין שזה היה בסך הכול חלום ושום דבר ממה שקרה לא היה אמיתי, הוא התאכזב מאוד אבל הבין שזה עוד צעד בדרך לקריירה הגדולה שלו בתור שחקן כדורגל כשישתחרר מהצבא.
