היתה ילדה ושמה דנה. לדנה היה חלום להיות ספרית, כל החדר שלה היה מלא בובות של תסרוקות. כל החברות של דנה אמרו לה שאין סיכוי שהיא תהיה ספרית כשהיא תהיה גדולה. דנה לא הקשיבה לחברות שלה, היא התאמנה והתאמנה, ועדין חברות שלה המשיכו לומר לה שאין לה סיכוי. אמא של דנה עודדה אותה שתצליח [לא כמו חברותיה]. כשדנה הגיעה לגיל 15 היא התחילה ללמוד בקורס ספרות ,דנה היתה הכי טובה וחברותיה סוף סוף אמרו לה כל הכבוד ועודדו אותה. דנה הרגישה ביטחון עצמי וניסתה להתקבל לאחת המספרות הקרובות לביתה, היא ניסתה אבל לכולם אותה תשובה “את קטנה מידי בשביל לעבוד”, דנה התאכזבה וכל המוטיבציה יצאה ממנה. כשאמא שלה ראתה אותה כל כך עצובה היא חיפשה באינטרנט מספרה שדנה תוכל להתקבל אליה. היא מצאה מספרה ממש קרובה לביתה, היא התקשרה ודיברה עם המנהלת שקבעה לדנה ריאיון עבודה למחרת. כשדנה שמעה את החדשות הטובות היא הלכה לראיון בשמחה והתרגשות, ולא תאמינו -דנה התקבלה. כולם שמחו בשבילה, ערכו מסיבה, דנה שמחה שהחלום שלה התגשם. כשדנה גדלה היא נהיתה ספרית מפורסמת שמומחית בתסרוקות, כל החברות שלה והמשפחה ממש עודדו אותה. לאחר מספר שנים דנה החליטה ללמד ילדות עם אותו החלום ולנסות להגשים את החלום שלהן.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי