תהילה ישבה עם הוריה ליד השולחן ויחד תכננו תוכנית ליום הולדתה. תהילה היתה בת יחידה ותמיד היה לה חלום, שתהיה לה אחות או אח היא כל היום חשבה רק איזה נפלא יהיה כאשר תהיה לה אחות כך גדלו הציפיות של תהילה.
. יום אחד קרה הדבר תהילה חזרה מבית ספרה עם חברתה הטובה אורה, היא חזרה הביתה והתפלאה לראות שהוריה לא היו בבית , היא תהתה “מה קורה? למה אבא ואמא לא בבית?” כאשר הגיע הערב שמעה צלצול טלפון
“שלום תהילה חמודה, זה אבא אני עם אמא בבת החולים. מה שלומך? איך היה בבית הספר?”
תהילה ענתה מהר על השאלות ומיד שאלה את השאלה שכל הזמן עלתה במוחה “מה קרה? אמא לא מרגישה טוב חלילה?” וקיוותה בליבה שעכשיו יהיה הרגע שחלומה התגשם. אבא המשיך לדבר “תהילה יש לי בשורה משמחת בשבילך נולד לך אח אני כבר חוזר הביתה אני רק הולך לקנות את הדברים לתינוק וחוזר אשמח אם תארגני את הבית” תהילה פשוט לא האמינה “ברצינות?” צעקה מרב שמחה..
תהילה מיהרה לסדר את הבית וראשה היה מלא מחשבות. והנה היא שומעת שאבא הגיע “שלום מתוקה שלי” אמר אבא ופניו קורנות מאושר תהילה כבר לא יכלה להתאפק “מתי התינוקי יגיע?” שאלה ואבא ענה “בעז”ה מחר בערב אמא מרגישה מצוין אבל היא צריכה קצת לנוח” תהילה כל כך חיכתה וכשהלכה לישון חשבה על האח החדש שלה ופתאום עלתה במוחה מחשבה שעד כה לא שמה לב אליה “היום יום פטירתו של הרב קוק אז זה אומר ש…” תהילה גלתה שאחיה הקטן והחמוד נולד בדיוק ביום פטירתו של הרב קוק.
ערב למחרת אמא הגיע הביתה תהילה רצה אליה בהתרגשות וחבקה אותה. אחר כך רצה לחדר לראות בפעם הראשונה את אחיה!
לאחר המסקנה שתהילה הסיקה החליטה שהיא תכיר לאחיה את הרב קוק. והיתה מקפידה כל יום להקריא לו סיפורים על הרב קוק ולהשמיע לו ניגונים שלו.
יום אחד לאחר כמה שנים שאחיה של תהילה גדל בקשה תהילה מאבא שיספר לה ולאיתן אחיה סיפור על הרב קוק שאפשר ללמוד ממנו הרבה. אחר הצהריים כל המשפחה ישבה יחד ואבא התחיל לספר “פעם אחת בשבת כשהיה הרב בבית הכנסת התפרץ אדם אחד לתוך בית הכנסת וסיפר שאשתו חולה ונמצאת בסכנה והרופא אינו רוצה לטפל בה. הלך הרב מבית הכנסת לביתו של הרופא ושאלו:
– מדוע אינך הולך להציל את האישה?
- שבת היום והמקום מרוחק ואין לי כח ללכת.
- מהר, קח עגלה וסע לשם !
- אם אסע בעגלה-יקומו כנגדי הקנאים… רק אם יסע הרב עימי-אסע”
אמר לו הרב: “לי אסור, אינני רופא ואין לי רשות מצד הדין לנסוע בשבת, ואילו אתה, משום פיקוח נפש, רשאי אתה לנסוע. אם כן, אתה תעלה על העגלה ותיסע-ואילו אני אלווה אותך ברגל לצד העגלה, וכאשר יראו את הרב כשהוא מהלך לצד הרופא-יחרישו. וכך הלך הרב וליווה את הרופא כחצי פרסה, עד שהגיעו לביתה של החולה…” וכך סיים אבא את הסיפור ויחד כל המשפחה החלטנו שמהיום נקפיד יותר על מעשים טובים כמו שהרב קוק עשה מעשה חסד אמיתי כמו הרב שלא שקט אשר ידע שאישה יהודיה אחרת במצוקה וצרה.
ואיתן אח של תהילה עד היום משתדל לכבד ולעזור לכל יהודי ויהודי שרק אפשר.
