שלום קוראים לי נעמי אני רוצה לספר לכם סיפור שאולי לא תאמינו לו…
אבל קודם כל, אספר עלי כמה דברים: אני גרה בבנימינה ואני בכיתה ד’
אני לא ילדה ביישנית או שתלטנית אני ילדה ממש רגילה, וגם, אני לומדת כינור.
היום כמו בכל יום שלישי, הייתי בחוג שלי- “אוף, למה אני צריכה להתאמן כל יום?” רטנתי
“אולי אני אעזוב?” חשבתי בליבי – איך אני אבקש מאמא את הבקשה? ההורים שלי ממש יתאכזבו כשאומר להם שאני רוצה להפסיק ללמוד כינור..
לכם אספר למה אני לא רוצה ללמוד כינור – פשוט, כי צריך כל יום להתאמן וזה ממש מתיש…
כשחזרתי מהחוג מהורהרת פתאום ראיתי שיח מוזר החלטתי לראות מה יש מאחוריו, החזרתי את הכינור לבית שלי והזזתי את השיח, גיליתי שמאחורי השיח יש מערה ! החלטתי לקרוא לחברה שלי אוריה והיא באה בשמחה. כשנכנסנו, גילינו שיש במערה מים צלולים שתינו את המים ו… נרדמנו!!!
אני חלמתי חלום מטורף!! וזה הסיפור שלי, כן. החלום זהו הסיפור שלי אז זה היה כך:
“וואי למה כולם פה על חמורים?” שאלתי “נראה לי שהגענו לתקופה אחרת” אמרה אוריה “מעניין לאיזה תקופה הגענו..” התעניינתי “אני חושבת שהגענו לתקופת התנ”ך או לתקופה שבה בני ישראל נדדו במדבר” אמרה אוריה,
“וואי נכון, זה באמת נראה כך” אמרתי “בואי נלך לשאול מישהו” הציעה אוריה התחלנו ללכת פתאום אנחנו רואות חבורת ילדים,
אני מתקרבת ושואלת את אחד הילדים “איך קוראים לך? ומי הנביא שלכם?” הילד ענה ששמו נפתלי והתפלא: “מה, אתן לא מכירות את יהושע?”
“ברור שאני מכירה את יהושע בן נון, פשוט לא הייתי פה מלא זמן.. הבנת?” “כן. הבנתי” נפתלי אמר. חזרתי לאוריה נעלבת “נפתלי חשב שאני לא מכירה את יהושע”
“אל תשימי לב אליו” אמרה אוריה “בואי נלך לחפש את יהושע”
התחלנו ללכת וראינו איכר חורש את השדה.
שאלנו אותו כך: “מה אתה עושה?” “אני חורש את השדה כדי שיהיה לי לחם”
“למה אתה לא קונה במכולת?” שאלתי “מה זה מכולת?” הוא שאל
“אתה לא יודע מה זה מכולת?” “למה את מתפלאת?”
“טוב, לא משנה. אבל למה לעשות את העבודה הקשה הזאת?” שאלתי
” אסביר לך כל מה שדרוש ממני לעשות כדי שיהיה לי לחם: אני חורש את השדה, זורע את החיטה, מחכה שהיא תגדל, קוצר אותה,טוחן אותה לקמח, מהקמח לש בצק, אופה, ואז – יש לי לחם”
“ואו איזה עבודה קשה!! בטוח אין מכולת?”
“מה זה מכולת?” “ובכן, מכולת זה מקום שיש בו הרבה מוצרים כמו למשל לחם, או חמאה, משלמים כסף ולוקחים את מה שרוצים. הבנת?”
“כן” הוא ענה
“אוף, אבל למה אתה צריך לעשות את העבודה הקשה הזאת?” צעקתי
“כי הוא מתמיד” ענה קול מאחורי. כן, זה היה יהושע.
“לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל. הלא ציויתיך חזק ואמץ“
ומאז אני מתמידה בלימודים, בלימוד תורה..
ובמיוחד בלימוד הכינור – אני חולמת להיות כוכבת.
