כפיר הוא ילד חכם. הוא כבר בן 11 ולומד בכיתה ז. הוא קפץ כיתה כי הוא ידע את כל מה שהמורה בכיתה ו רצתה ללמד.
ביום רביעי היה מתוכנן בכיתה מבחן במדעים, זה היה מבחן על כל החומר שלמדו בכיתה ו . כפיר היה לחוץ מאוד מהמבחן כי הוא רצה לעשות על המורה רושם טוב.
ביום שני בלילה הוא חלם שהוא טעה במבחן וכולם צחקו עליו. הוא התעורר בבהלה , כולו מזיע, התנשף ואמר לעצמו שזה סתם חלום ושהוא יצליח במבחן.
ביום שלישי הוא למד את כל החומר שוב ושינן אותו היטב.
ביום רביעי הוא הגיע לכיתה כולו מזיע ודואג. המורה חילקה את דפי המבחן ואז הוא הסתכל על השאלות ופתאום התחיל להיזכר בתשובות. בסוף המבחן המורה אספה את כל הדפים וכפיר היה עדיין לחוץ. ” אני מקווה שהמורה תתן לי ציון טוב”,חשב לעצמו.
ביום שישי המורה חילקה את המבחנים בחזרה ,כולם קיבלו את המבחנים שלהם ונשאר רק המבחן של כפיר, היא הגישה לו את המבחן, הוא הציץ בדף והופתע… על המבחן התנוסס הציון 100!
מאז אותו יום כפיר אמר:” חלומות שווא ידברו” העיקר מה שעושים כשערים.
