שלום, קוראים לי חזי. החלום שלי זה להיות משוחרר, להיות באחו הירוק היפהפה, הגדול, עם הכלניות הבוהקות, שנמצא כל כך קרוב אליי. אז אתם, הקוראים, תשאלו: אז למה אתה לא הולך לשם? האמינו לי שהייתי רוצה, אבל יש בעיה אחת קטנה: יש גדר בגובה שלושה וחצי מטרים שנמשכת עד האופק, ואני רק כבש קטן וחמוד, אני לא יכול לטפס לגובה כזה. אז בשביל זה יש את פיטר ושמוליק חבריי הטובים.
פיטר חברי הטוב הוא כבש ממוצע, הוא קצת צולע וחסרה לו גבה. גם שמוליק הוא חבר טוב שלי הוא גבוה, חזק והאלוף של השכבה בקפיצת מוט. אנחנו אוהבים לשחק ביחד בדיר, ואנחנו אוהבים את אותם מאכלים. קראתי לשניהם שיבואו ליד הגדר כדי שננסה לעבור אותה, אבל לא משנה מה עשינו, לא הצלחנו. לדוגמא: ניסינו לעשות אחד לשני “סולם גנבים”, וזה לא עבד. אחר כך ניסינו קפיצה במוט: שמוליק ניסה ראשון, שהרי הוא הכי גבוה, ושפשף בקצות אצבעותיו את החצי של הגדר. אחר כך ניסינו לחשוב על עוד דרך לעבור את הגדר ולהגיע אל האחו. חשבנו שעה שלמה, עד ששמוליק ופיטר כבר התייאשו והלכו.
חשבתי בליבי: “ככה חברים שלי מפקירים אותי… זה לא יפה”. המשכתי והמשכתי לנסות, אבל לא הצלחתי. כעבור שעה כמעט התייאשתי, ואז ראיתי את פיטר ושמוליק מביאים איתם סולם. טיפסנו על הסולם, עלינו על הגדר, וקפצנו על הדשא שבאחו כי ידוע ש ”כבשים תמיד נוחתות על הרגליים”. שיחקנו ודיברנו, ובשעת הערב כשרצינו לחזור, גילינו בעיה חדשה. זוכרים שאמרתי לכם שטיפסנו על הסולם וקפצנו? מתברר ששכחנו לקחת את הסולם אתנו כדי שנוכל לחזור. אני ופיטר כבר בכינו “נו מההההה אמרתי, מה נעשה עכשיו?” פיטר הלך לחפש סולם, ואני חשבתי על דרכים לעבור את הגדר חזרה. פיטר חזר ולא תאמינו מה הוא מצא. הוא מצא פרצה בגדר שנוכל להגיע ממנה אל הדיר. אז עקבנו אחריו וזחלנו דרך הפרצה. אני ושמוליק נשרטנו קצת, אבל זה היה שווה את זה. “הגענו הביתה!” קרא בשמחה שמוליק והלך אל מקומו בדיר. גם אני נפרדתי מהם וחזרתי אל מקומי בדיר. ישנתי שינה עמוקה וטובה וחשבתי לעצמי על החברים הטובים שעזרו לי היום ועל הטיול המטורף שהיה ועל ההרפתקאות שמחכות לנו מחר.
השחר עלה והתעוררתי. היה לי חלום משונה. חלמתי שמשהו רע עומד לקרות לחברים שלי. ניסיתי לחשוב למה חלמתי על זה, ואז הבנתי שאולי החלום עומד להתגשם. באותו רגע שמעתי מישהו צועק: ”הצילו! הצילו!”. רצתי מהר אל הנהר וראיתי את שמוליק חברי הטוב נאבק עם הזרם. לא חשבתי פעמיים וזינקתי למים הקרים וניסיתי להציל את חברי הטוב שלא יטבע למוות. שמוליק נע במורד הזרם ואני מאחוריו. פתאום שמוליק חש שמשהו נוגע בו. הוא הסתובב וראה ענף גדול, חזק ובוהק מאוד. שמוליק תפס את הענף כדי לא להמשיך להיסחף. הוא ראה אותי נסחף לאחור בניסיון לצאת מהמים אחרי שראיתי שהוא ניצל. שמוליק הצליח לתפוס אותי ומשך אותי מתוך המים. חזרנו למקומנו בדיר כדי להירגע מהמאורע שקרה לנו.
בערב נפגשנו ודיברנו. אמרנו כל אחד לעצמו: כמה טוב שתמיד יש חבר שיכול לעזור בעת צרה. הלכנו לישון עם הרגשה טובה על הלב, והפעם חלמנו חלומות טובים.
