שלום, אני הדר,בן 9 מבת ים ואני לומד בכיתה ד’ בבית הספר ציפורי בבת ים.
בניה הוא אחי הקטן, והוא בן שש.
באחד הימים כשבניה הציק לי, כמו תמיד, אבא אמר לי שאני לא חייב לכעוס עליו כי הוא אח שלי.
מה זה משנה אמרתי בכעס, גם ככה הוא שונא אותי.
אבא אמר לי להשלים עם בניה, והסביר לי שבניה לא באמת שונא אותי ככה זה אחים אמר לי אבא, גם כשאני הייתי ילד רבתי עם אחותי כל הזמן, ובסוף השלמנו.
אבא שאל אם אני רב עם חברים, עניתי לו “ברור, אבל מה זה משנה? גם ככה אני משלים איתם בסוף”.
בדיוק אבא אמר ” אם אתה יודע להשלים עם חברים, אתה צריך לדעת להשלים גם עם בניה אחיך”
יש לי רעיון אמר אבא, בוא נעשה טבלה לכל חודש, וכל פעם שתריב עם בניה ירדו לך ממנה 5 נקודות
. עברו חמישה חודשים, ולא רבתי עם בניה והגעתי ל- 1878 נקודות.
“יפה” אמר אבא ואמר – אני חושב שמגיעה לך מתנה קטנה.
“כן כן” עניתי בשמחה ושאלתי אם אפשר לקבל כמה חבילות קלפים, אבא ענה “כן, בשמחה” וכך עד היום אני משתדל לא לריב עם בניה.
