החיים על פי רפונזל

“עמוד דום! עמוד נוח! עמוד דום !..”
שני, החיילת הצעירה, בכלל לא שמה לב להוראותיו של המפקד. היא הייתה שקועה כולה במחשבות .
היא חשבה איך שותפיה למחלקה הקניטו אותה בכך שדיברו אליה לא יפה. הם קראו לה ״רחפנית״ מכיוון שהיה לה רחפן צעצוע והיא נהגה להסתובב איתו .
״זה לא אשמתי שעליתי מאתיופיה״, היא חשבה . היא נזכרה שהייתה כבר לקראת שחרור ואז פתאום בשמחת תורה הקפיצו אותה ל ..”רגע, כמה זמן הם יהיו פה?” היא שאלה את אחד החיילים אך היא קיבלה תשובה מפתיעה: ״אה בטח השיער רפונזל שלך הסתיר את האוזניים השחורות שלך ולא יכולת לשמוע ״ .הוא אמר בזלזול .
שני הלכה כמעט בוכה לפינה שקטה .לאחר שנרגעה ניגשה למפקד ושאלה אותו את אותה שאלה, אבל היה נראה שהמפקד לא שמע את קולה .
ואז לאחר כמה רגעים, ללא הודעה מוקדמת, הודיעו ברמקול שיוצאים לקרב ! שני מיד נדרכה אבל המפקד אמר: ״ רגע, רגע, רגע !עצרי ! שכחתי להודיע לך, את לא יוצאת לקרב !
״מה? למה? אז בשביל מה הגעתי לצבא? ”
״הבאנו אותך כדי שתילחמי. אבל מכיוון שאת בת אנחנו חוששים שתיפגעי”. ״בסדר”, אמרה שני והסתלקה .
היא הרגישה פג ועה ונסערת אבל הייתה עייפה ולא רצתה לחשוב על זה יותר מידי. בבוקר, אף אחד כמעט כבר לא היה בבסיס והיא הכינה לעצמה קפה .
לפתע שמעה את אחד החיילים שנשארו: ״אוי ואבוי! אין סיכוי! אני לא הולך לשם!”
מוזר, חשבה שני. מה קרה ??
“את רוצה לדעת?” כן, מיהרה שני להגיד ונתנה לחייל להמשיך .
“אז ככה- כולם באמת יצאו לקרב כמו שתוכנן, אך בדרך שלחו לעברם טיל ולרוע מזלם נפלו עליהם רסיסים וכמה מן החיילים נפצעו .הם פשוט נסו משדה הקרב וכרגע אנחנו לא יודעים היכן הם”. ” וואו איזה סיפור”, לחשה שני. ״ זה לא סיפור, זו האמת .ואם את לא מאמינה לי את יכולה לשאול את..״ “אני מאמינה לך ! אבל לפני שאני נפרדת ממך, לא קראו לאף אחד ?”
“לא ..למה את התכוונת כשאמרת לפני שאנ חנו נפרדים? אבל הוא לא זכה לתשובה. שני ???רפונזל ?” בינתיים, שני הייתה בדרכה לתא שלה. שם היה מונח הרחפן שלה . היא שלפה אותו מנרתיקו והפעילה אותו . היא כיוונה אותו למקום הנכון ואז ראתה . החיילים שברחו משדה הקרב היו שם. הם נראו חסרי אונים. היכן הם ? חשבה שני . אה ,הם ביער הקשתות. ומיהרה לדווח למפקד הגיזרה.
שני הלכה לחייל שדיברה איתו קודם( )שמו היה אלון, מסתבר( וסיפרה לו את מה שקרה. והם יצאו לדרך בזמן ששני מובילה אותם כמו וויז ) בעזרת הרחפן כמובן(. כשהם הגיעו ליעד כולם כבר התייחסו אל שני כאל אחת מהם, וואו הם אמרו. את חילצת אותנו? כן, זאת האמת .
לאחר כמה חודשים נערכה לכבוד שני ״ מסיבה״ . היא עמדה על הבמה עם כל משפחתה וכל מיני אנשים חשובים באו לנאום שם. והנה ציטוט של אחד הנאומים החשובים: ״ מקרה זה מוכיח לנו, למדינת ישראל וגם לעולם כולו. לא משנה מי אתה, אתה יכול לעשות דברים מדהימים לאינספור.״