החופש שלי

לפני כשנתיים משפחתי ואני יצאנו לחופשה בצפון. החופשה הייתה מאוד מיוחדת ומהנה. נסענו ברכב כ-4 שעות עד למקום בו התארחנו. זו היתה וילה גדולה ששמשה לאירוח נופשים מכל חלקי הארץ. ביום הראשון רחצנו בבריכה הגדולה להנאתינו. אך מכיוון שלא ידעתי לשחות שחיתי עם גלגל ים. דוד שלי שגדול ממני ב-4 שנים לימד אותי איך לשחות עד שכבר הגלגל היה מיותר. הוא סיפר לי שחשוב לדעת לצוף ולתת למים להרים אותך למעלה. הוא החזיק אותי על הבטן בשתי ידיו וסמכתי עליו שלא יעזוב אותי. לאחר מכן הוא רצה שאצוף לבד אז התמקמנו בחלק הרדוד של הבריכה. הצלחתי לצוף ולשחות כמה מטרים קצרים. יותר מאוחר הוא לימד אותי איך לקחת אויר ולהוציא אותו בנשיפה וליצור בועות במים. בסופו של יום הרגשתי ביטחון להיכנס לבד למים מבלי תמיכתו של דודי. לכן קפצתי למים העמוקים והגעתי עד לקרקעית אך מרוב עומק המים לא הספקתי לקחת מספיק אויר. כתוצאה מכך בלעתי מים וכל גופי שקע לכמה שניות. לפתע הרגשתי יד חזקה מושכת אותי כלפי מעלה, היה זה דודי שממש היציל אותי מטביעה. מאז למדתי מזה שכדאי שאלמד יותר ברצינות ובאריכות לשחות לפני שאכנס למים העמוקים.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »