“יווו החופש הגיע” צהלה מיה “כן איזה כיף עכשיו נוכל לנסוע ללונה פארק לבריכה ולפארק מים” אמרתי “כן ברור רק אחרי שנסיים את המטלות בחשבון בעברית, באנגלית ובמדעים” היא אמרה לי.
…
הי קוראים לי רוני, ואני בת 10 ולומדת בכיתה ד, אני האחרונה במשפחה אנחנו 12 אחים, אז יש המון בלגן, 7 בנות ו5 בנים: מעין בת 20 והבכורה, יונתן בן 18, שירה בת 15, אורי בן 14, נטע בת 13, אחרי זה יש שלישה רועי גיא ונויה הם בני 12, ואז תאומות בנות 11 וקוראים להם ליבי ושי לי, ואז אני, ואחרון חביב משה בן 5.
בקיצור אנחנו עם הרבה בלגן בבית.
ושכחתי לספר לכם ,החברה הכי טובה שלי זאת מיה. אז באו נתחיל בסיפור.
…
זה התחיל ביום ראשון היום האחרון של בית הספר, קמתי ברגל ימין כאילו מי אף פעם לא קם ביום האחרון של הבית ספר ברגל ימין?, אני לא מתרגשת מהיום אני יותר מתרגשת ממחר כי מחר מתחיל החופש הגדול!!! “רוני את באה לאכול ארוחת בוקר מתישהו, עוד מאט את צריכה לצאת לבית הספר!” צעקה לי אימא מהמטבח “אוקי” השבתי לה בחזרה. אנחנו לא נוסעים באוטו לבית הספר כי הוא שתי דקות נסיעה, המשפחה של מיה גרה מעלינו ככה כל יום בבוקר היא דופקת אצלנו ואז אנחנו הולכות ביחד לבית הספר “טוק, טוק, טוק” נשמעו דפיקות מהדלת “אני פותחת!” צעקתי ורצתי לפתוח בפתח כמובן עמדה מיה, מיה היא הבכורה ויש לה רק את אחותה בת החמש, אז אנחנו מנסות לקרב בין האחים הקטנים שלנו ואז שהם יהיו גדולים הם יתחתנו ואז נהיה קרובות משפחה “נו את באה” קראה לי מיה מהדלת “כן” אמרתי בזמן שירדנו במדרגות מיה חפרה כמה שהיא מתרגשת שהחופש הגדול מתחיל מחר, “יו מחר החופש הגדול מתחיל” תקשיבי שיר שהמצתי, אמרה לי מיה ומיד התחילה לשיר “הגיע החופש לה לה לה לה לה הגיע החופש לה לה לה לה לה” “הבנו שהתחיל החופש” אמרתי לה “רוצה מחר ללכת לבריכה” היא אמרה לי הלב שלי קפץ משמחה יו מחר בית דני פתוח נוכל ללכת לשם חשבתי ואז אמרתי למיה “כן!” צווחה מיה וחתול אחד שהיה לידה ברח מהר, אני מביאה פירות ואת מביאה גלגלי ים ומזרוני ים טוב?” שאלתי אותה “אוקי” היא אמרה ואפילו לא סמנו לב שאנחנו בכניסה לכיתה “טוב נדבר אחרי החוג פסנתר שלי” אמרתי לה ונכנסנו לכיתה, וכמובן המורה נזפה בנו ואמרה לנו “גם ביום האחרון לבית הספר אתם מאחרות יש לכם מזל שהיום קמתי ברגל ימין והפעם אני לא יתן לכם עונש” התישבנו מהר במקומנו המקומות שלנו רחוקים זה מזה בגלל שאנחנו מדברות כל הזמן.
הגיע הערב נכנסתי למיטה מותשת ונרדמתי ישר.
יום שני הגיע קפצתי מהמיטה מרוב שמחה התרגנתי מהר ולבשתי בגד ים ששכב שנה שלמה מתחת למיטה חטפתי תיק מארון התיקים והתחלתי לדחוס פירות, מחצלת, סכין, ועוד כמה פירות נעלתי קפקפים כתבתי פתק לאימא שאני בברכה עם מיה, פתחתי את הדלת ויצאתי לקרוא למיה. אחרי כמה דקות כבר ההינו בבריכה בהתחלה שחינו ואז שיחקנו תופסת מים ואז אכלנו פירות ואז נכנסנו לעמוקים וצללתי ואז נתקלתי באבן ונפלתי לקרקעית הבריכה ואז זהו. אחרי זה מצתי אותי שוכבת על המחצלת כנראה שיתלפתי אחרי כמה דקות חזרנו הביתה, ואז מיה שאלה אותי שאלה שעד עכשיו אני זוכרת “אולי מחר נלך לים?” הסוף!!!
מגישה יסכה קייזר כיתה ד בנות בית ספר מוריה המורה צופיה ויזל
