החוויה של רוני במלחמת חרבות ברזל

  הכל התחיל במלחמת חרבות ברזל. היה הייתה ילדה ושמה רוני. רוני הייתה ילדה רגילה, אבל לא היו לה חברות. בכל פעם שהיו שואלים אותה משהו היא הייתה מפרטת את תשובתה לאין סוף מילים, וכך היה יוצא שהיא הייתה מדברת הרבה ללא כוונה, אבל מה שהיה מיוחד בילדה הזאת שאם היו מעליבים אותה או מציקים לה, היא לא הייתה נעלבת. לרוני היה קשה במלחמה ,בגלל שלא היו לה חברות, אבל היא הייתה ילדה חכמה וחשבה על רעיון. אבא שלה היה מפקד בצבא והוא ישתחרר מהמילואים רק בפסח, ולכן היא שאלה את אמא אם היא יכולה לעשות מכירת צמידים ואמא שלה הסכימה. הם הלכו לחנות וחפשו ערכת צמידים להכנה, ופתאום הייתה אזעקה!! כולם רצו למרחב מוגן וקיוו לטוב. אמא של רוני בדקה באפליקציה של הפיקוד העורף מה קורה האם צרכים להישאר במרחב מוגן? האם כבר אפשר לצאת? אבל עדין היה צריך להישאר במרחב המוגן. רק לאחר 15 דקות היה ניתן לצאת מהמרחב המוגן. אך כאשר הן באו לשלם שוב הייתה אזעקה!! הפעם כולם פחדו נורא, כי באפליקציה היה כתוב שיש ירי טילים ושוב כולם רצו למרחב המוגן. במרחב המוגן אף-אחד לא ידע מה לעשות. אבל לרוני, הילדה החכמה, תמיד היה תיק קטן. בתוך התיק היה את בקבוק המים המיוחד שלה, שקבלה במתנה מסבתא שלה. היה לה שם גם- תותים, עוגיות ותפוחים חתוכים וגם משהו שהיה הכי הכי חשוב לה- לפני 5 שנים, כאשר הייתה בת 10 היא קבלה במתנה יומן מבת דודתה שנפטרה.  היא מאד אהבה את בת דודתה והיומן היה מזכרת מאד מיוחדת ממנה. היא כתבה בו את כל הקשיים שעברו עליה ואת כל האתגרים עמם היא מתמודדות והיא שמרה עליו כבר 6 שנים!  ביומן גם היה עט אותו היא קבלה עם היומן. היא הראתה לאמא שלה את כל הדברים שהיא הביאה ואמרה לה שאפשר לכבד את האנשים שכאן, אמא שלה אמרה- זה רעיון מצוין. היא שאלה מי רוצה, וכולם אמרו לה שתשאיר לעצמה ולאמא שלך, היא אמר שזה בסדר שיותר חשוב לה שהם יאכלו, ואז היא חילקה לכול אחד מכל דבר שהיא הביאה. מזל שהיא הביאה הרבה תותים ועוגיות ותפוחים. לפתע ילדה שקוראים לה ענבר ראתה את רוני והסתכלה עלייה בחייך, רוני לא הבינה מהי רוצה ממנה, אבל בכל זאת החזירה לה חיוך.  רוני חשבה לעצמה, אולי היא רוצה להגיד לי משהו אבל פשוט היא מתביישת, רוני פנתה לילדה בביישנות: “את רוצה להיות חברה שלי?” הילדה ענתה לה בשמחה: “כן”! ולרוני נהיתה חברה. הם התחילו לדבר ולספר איך קוראים לכל אחת, בת כמה את, ועוד הרבה שאלות. כשהם גמרו לדבר, רוני הלכה לספר לאמא שלה וגם ענבר הלכה לספר לאמא שלה. אמא של רוני הייתה שמחה מאוד, בגלל שעד אז לרוני לא היו לה חברות ועכשיו יש לה חברה. עברו 20 דקות ולא היה שום טיל. כולם בדקו באפליקציה וראו שבסוף אין טילים. רוני ואמא שלה לא קנו את ערכת הצמידים, כי לרוני יש חברה. רוני וענבר הלכו לשאול את האימהות אם אפשר ללכת לגלידה ושתיהן הסכימו.  ענבר עברה לכיתה של רוני וכולן היו חברות שלהן.