החדר שהיה כולו ניירות
הכל התחיל כשמיה חזרה מבית הספר
וראתה את החדר שלה מלא ניירות, חשבה לעצמה: “מה אני אעשה?, כל החדר ניירות מעניין מה קרה? ולמה אחותי אסנת לא פה? “.
אמא אמרה :”סדרי את החדר, סבא אוטוטו מגיע !!”
חשבה מיה :” מי זה יכול להיות?”
בואו נחזור כמה שעות אחורה…
כשאסנת הגיעה לחדר וזרקה ניירות עם חברות שלה ,בגלל שמיה מציקה לה והיא רצתה להחזיר לה. הם התחבאו ולא זזו
לשנייה, כי הן לא רצו שמיה תגלה אותן.
מיה נכנסה לחדר וראתה את הבלאגן היא עדיין לא גילתה מי זה היה, היא מבררת ומחפשת בכל מקום. מי זה היה? מעניין מאוד אמרה לעצמה: “איך בא לי למצוא את מי שעשה את זה”.
מיה אמרה: “אין סיכוי שאני מוותרת אחפש את מי שעשה את זה ולא אוותר”.
ואז מיה שמעה ציוץ של ילדות מדברות ואמרה: “אני לא שמעתי כלום, מעניין מי עשה את זה?”. אחותה צחקה טיפה של צחוק, מיה מצאה את אסנת ואמרה: “ידעתי שזאת את!”, חברותיה התחבאו ואז היא מצאה גם אותן.
מיה אמרה: “אני לא אציק לך יותר”. אסנת אמרה: “ואני לא אעשה לך מתיחות יותר”.
ואת זה הם הבטיחו אחת לשנייה.
