אופק ילד בן 6 בן יחיד להוריו.
אופק גר בפרדס חנה בבית גדול עם הרבה עצים ופרחים.
לאופק היה חבר שקוראים לו גגה , גגה היה החבר הכי טוב של אופק.
גגה היה מגיע כאשר אופק היה עצוב או כאשר היה פוחד או סתם כאשר משעמם.
גגה היה חבר שרק אופק היה יכול לראות…
יום אחד הוריו של אופק שמעו את קולות מהחדר , הם לא הבינו עם מי אופק מדבר…
הם התקרבו לדלת וקירבו את אוזניהם כדי לשמוע עם מי אופק מדבר…מממ..מוזר מאד חשבו
לעצמם.
אופק ביקש מגגה לעזור לו להתגבר על הפחד מהחושך , הוא אמר לגגה כשמגיע הזמן ללכת לישון
,
כשאני עוצם עיניים אני רואה דברים מפחידים.
אז כל הזמן אני ממציא תירוצים ואומר שאני רעב או כואבת לי הבטן כדי לא ללכת לישון.
גגה החבר הדימיוני של אופק ממש עזר לו , הוא אמר לאופק כשאתה במיטה תחשוב שאני איתך
ותספר לי איך עבר היום שלך ואני אספר לך על היום שלי וככה נהיה ביחד עד שתירדם ולא תהיה
לבד וכשאתה ממש תפחד, תחבק אותי חזק.
אמא שמעה את אופק מדבר אך לא ראתה אף אחד בחדר ואז הבינה שאופק מדבר עם חבר דמיוני
.
אמא קראה לאופק וביקשה ממנו לבוא לאכול ארוחת ערב ולהזמין את החבר שלו.
אופק שאל: אמא איך את יודעת שיש לי חבר?
אמא אמרה: שמעתי אותך בחדר מספר לו על הפחד מהחושך.
אופק: כן נכון , אבל רק אני יכול לראות אותו, הוא מגיע רק כשאני עצוב או פוחד.
אמא אמרה לאופק שהיא מאד תשמח להכיר את גגה ולהזמין אותו לארוחת הערב…
אבל אופק אמר לאמא שהוא ממש לא פוחד עכשיו ולא עצוב , אז גגה לא יבוא.
אמא שמחה מאד שלאופק יש חבר שעוזר לו להתגבר.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי