לי יש חבר משונה. הוא לא נראה כמוני והוא לא מתנהג כמוני והוא לא בא מאיפה שאני באתי.
רוצים לשמוע עליו?
יום אחד יצאתי לשתול את העציצים ולפתע שמעתי רעש ולא ראיתי או הבנתי מאיפה הרעש מגיע. פתאום הסתכלתי לשמיים וראיתי חללית יורדת ומתקרבת אליי. הייתי המום, פחדתי ולא ידעתי למה דווקא הגיעה החללית לחצר שלי. הוא נחת בגינה ויצא מדלת החללית וראיתי את הדבר המשונה ביותר שראיתי בחיים שלי מאז ומעולם.
לא האמנתי למה שאני רואה.
השערות שלו היו חלקות בצבע כחול, היו לו שש עינים, שלוש מקדימה ושלוש מאחורה, השיניים שלו היו בצבע אדום וצהוב, היו לו חמש ידיים ועל כל יד היו לו שבע אצבעות ושלוש מהם היו סכינים. היו לו ארבע רגליים ועל כל רגל שבע אצבעות. הוא היה שעיר מאוד ולבש פיג’מה משובצת.
ניגשתי אליו ושאלתי אותו: שלום, מי אתה? מאיפה הגעת ? מה אתה עושה אצלי בגינה? ואיך קוראים לך?
הוא ענה לי: שמי מארוג, ואני באתי מכוכב לכת אחר שקוראים לו המאוגים. אני באתי לכאן בגלל שאצלנו יש נגיף משונה שמדביק את כולם ואני לא רוצה להיות חולה במחלה אז גנבתי חללית וברחתי. קוראים לנגיף הזה הפיג’מות המשובצות הנעלמות! לכולם נעלמו הפיג’מות המשובצות ואני אוהב את שלי ולא רוצה שיעלם.
הוא התחיל ללכת אחריי. שמתי לב שהוא הולך בדילוגים תמיד לא משנה לאן הוא הולך זה בדילוגים, הוא כל הזמן צוחק ואני לא מבין למה אז שאלתי אותו והוא ענה לי: “אצלנו אם אתה לא מדבר אתה חייב לצחוק”. חשבתי שזה משונה ומצחיק.
מאז שפגשתי אותו בגינה הוא גר איתי באותו החדר. הולך איתי לכל מקום, כמו צל. הוא עוזר לי בשיעורי בית כי יש לו מכשיר שאני שואל שאלה ומקבל תשובה בשפת המאגים. אחרי שאני כותב את התשובה בשפה שלו, זה נעלם וזה הופך לעברית. הוא מעודד אותי כל פעם שאני משחק במשחק נגד קבוצה אחרת בכדורגל. הוא משחק איתי כשמשעמם לי בבית. הוא בא איתי לטיולים.
אני שמח שהוא נכנס לי לחיים, הוא יהיה חבר שלי לעוד הרבה שנים ואני אוהב אותו מאוד מאוד ובסיפור הבא אספר לכם איך למדתי את שפת המאגים…
