החברים שלי
ביום הראשון שהלכתי לבית הספר בכיתה ג’ הייתי תלמיד חדש הלכתי עם אבא שלי אבל לא ידעתי איפה הכיתה שלי. שאלנו ילדים והם אמרו לנו איפה הכיתה.
כשנכנסתי לכיתה היה שם חבר עם אמא שלו והוא דיבר בצרפתית וגם אני אבל אמא שלו אמרה לו שהוא ידבר בעברית ולא בצרפתית. כשאני דיברתי אתו בצרפתית הוא אמר לי אני לא מדבר אתך בצרפתית אבל אם אתה רוצה לדבר תדבר אתה. אז דיברתי אתו רק בעברית.
בהפסקת אוכל הלכנו לשטוף ידיים. היה צריך מגבת כדי לנגב ידיים ולא היה לי אבל חבר אחד אמר לי:” לא נורא שאין לך מגבת”.
כשסימנו לאכול אמרתי לחבר שעזר לי שהוא דומה למי שעשה את הסרט פוקימון והוא אמר לי אני לא דומה לו בכלל. אבל אני הייתי בטוח שראיתי אותו פעם אבל לא יודע איפה וגם היו שם עוד שני ילדים שהיתי בטוח שראיתי אותם רק שלא יודע באיזה מקום.
בהפסקה הלכנו לשחק בכדורגל אבל לא באמת אהבתי את בית הספר. הבנתי וחשבתי שצריך להתרגל.
כשהסתימה ההפסקה לא באמת רציתי שתהיה עוד הפסקה. אז שאלתי את המורה אם תהיה עוד הפסקה והיא אמרה כן.
בשיעור אחרי ההפסקה הראשונה הלכנו לחצר הלכנו לחצר כדי לראות את הטקס של כיתה א’. ישבתי ליד חבר שאני מכיר לפני בית הספר.
כשכיתה א’ הגיעו היה עליהם טליתות וכשסיימו את הטקס קיבלו קובית שוקולד.
בהפסקה השנייה, לא רציתי לצאת החוצה אז נשארתי בכיתה וחיכיתי שתסתיים.
כשהסתימה ההפסקה דיברתי עם שני חברים והכרתי אותם.
כשנגמר בית הספר הלכתי עם אחותי הביתה ברגל. כשהגעתי הביתה התקשרתי לאבא שלי והוא שאל אותי :”איך היה בבית הספר החדש שלך?” אמרתי לו:” בהתחלה לא היה כיף לא היה לי חברים אבל בסוף היה כיף והכרתי שני חברים”.
