החברות

החברות
מאת : נועה יגדל, כיתה ג’ ,האר”י מגדל העמק
היי , אני הודיה ואני בכ י תה ג’.
הסיפור שלי התחיל בזה שעברתי דירה וגם עברתי בי”ס, וכמובן עזבתי את החברה הכי טובה שלי
מיכל בהרב. הגעתי לב ית הספר ביום הראשון. בהפסקה, כולם שיחקו בחצר ורק אני נשארתי
בכיתה, נשענתי על עדן החלון וניסיתי לדמיין שאני בביה”ס הישן שלי…………………………
פתאום נכנסה ילדה די נמוכה, היא נראתה לי מוכרת אך התביישתי לשאול אותה מי היא.
בהפסקה השנייה אזרתי אומץ ונגשתי אליה, שאלתי אותה )וגם קצת גמגמתי( “איך קוראים לך?”
והיא ענתה לי בפשטות “שרה”. הבנתי למה היא מוכרת לי, היא הייתה מאוד דומה למיכל בהרב,
חברתי. “מה השם משפחה שלך?” שאלתי, “בהרב”, היא ענתה. כל כך נדהמתי………………………
בהפסקה השלישית ראיתי ילדים משחקים, ני גשתי אליהם ושאלתי- “אפשר לשחק?” כולם
הסתכלו עלי “רוצה לשחק קוף באמצע?” הם שאלו, “אני לא יודעת לשחק” עניתי “אז את לא
משחקת”, הם ענו.
הלכתי עצובה לכיתה, הדבר האחרון ששמעתי זה “בואו נעשה עליה חרם” כמעט בכיתי. הילדה
היחידה ששמה לב אלי הייתה שרה. ……………………………………………………………………….
בבוקר למחרת לא רציתי ל לכת לביה”ס, ההורים שלי לא הסכימו כי זה היום השני ללימודים
והלכתי באי חשק. שרה גם הגיעה באי חשק. בשיעור ביקשתי מהמורה לעבור מקום ליד שרה. כמובן
שהמורה הסכימה, אך אז ראיתי את רון הבריון של הכ יתה מתלחשש עם חבר שלו ומצביע עלי.
הרגשתי שהיום יהיה יותר גרוע מאתמול…………………………………………………………………
חזרתי הביתה, בשעה 40:17 סיימתי את שיעורי הבית ו בקשתי מאימי לשוחח קצת. היא כמובן
הסכימה. שפכתי את ליבי וספרתי לה על היום הראשון והשני ללימודים. אימי אמרה שהיא תדבר
עם המורה, בקשתי שלא אך היא כבר התרחקה ולא שמעה אותי……………………………………..
ביום שלישי רון ניגש אלי ואמר “אז מה, ניסית לשנות אותי?” הבנתי שהמורה דיברה איתו בעקבות
השיחה עם אימי. “זה או שאת איתי או שעושים עליך חרם” נבהלתי ורצתי לכיתה. בהפסקה
השנייה אף א חד לא שיחק א יתי, רק בסוף ההפסקה שרה אמרה “אני איתך, לא איתם”. שמחתי.
ביום שלישי בהפסקה ניגשתי אל שרה וניסיתי לדבר איתה לעומק. “איך קוראים לאחים שלך?”
שאלתי ” יוחאי יהודה מיכל ואני, והכי קטן נהוראי ” הפעם לא התביישתי ושאלתי “באיזה בית ספר
לומדת מיכל?” היא קצת היססה ואז אמרה “רמב”ם”. ” שם למדתי שנה שעברה”, אמרתי. “למדנו
ביחד באותה כיתה ” שרה ברחה משם. היא לא רצתה עוד שאלות………………………………………..
בהפסקה קצת דיברתי עם עצמי וניסיתי לחשוב מה מפריע למיכל. ביום רביעי בבוקר קמתי
והתארגנתי בחיפזון. יצאתי לבית ספר הכי מהר שאני יכולה. בדרך הכל הסתדר לי -שרה באותו גיל
של מיכל! לא רציתי לפגוע בה עם כל השאלות שלי, אבל היו לי שתי שאלות מאוד חשובות- האם
מיכל היא תאומה שלה? ומדוע היא מסתירה את זה?
ניגשתי לשרה והחלטתי לשאול אותה דווקא עכשיו את השאלה הזאת “יש לך אחות תאומה?”
שאלתי. “כן”, ענתה שרה.
“מדוע את מסתירה את זה? “שאלתי.
” בגלל שחששתי ממה שתחשבי עלי, כי מיכל היא ילדה מאוד חברותית, ואני ילדה מאוד ביישנית
ולפעמים קשה לי למצוא חברות”