בוקר אחד השמש זרחה בשמיים והציפורים צייצו שירי ם שמחים. ביער הגדול והירוק ,
יצא הארנב הקטן לטיול של בוקר. לארנב הייתה פרווה רכה ונעימה, והוא אהב מאוד לטייל בין
העצים הגבוהים ולהריח את הפרחים הצבעוניים ,” הופ , הופ, הופ,” ונהנה מהאוויר הנעים של
היער .
פתאום, כשהרים את ראשו , הארנב ראה משהו מעניין .על ענף של עץ גדול ,ישבה פנדה .
הפנדה הייתה גדולה , עם פרווה בצבעים שחור לבן , והיא נראתה יפה מאוד .
הארנב שמח מאוד לראות את הפנדה. הוא הרגיש קצת בוב בטיול שלו ורצה חבר .
הארנב התקרב לעץ, נופף בידו הקטנה וקרא: “שלום פנדה! בוקר טוב! האם אתה רוצה לשחק
איתי? “
הפנדה הביטה למטה, ראתה את הארנב החמוד וחייכה אליו חיוך רחב ,”אני אשמח מאוד לשחק
איתך ! “
הפנדה ירדה בזהירות מהעץ ,ושני החברים החדשים התחילו לשחק יחד. הם החליטו לשחק תופסת
“אני סופר עד שלוש !” צעק הארנב , והמשחק התחיל .
שניהם רצו ביער התחבאו מאחורי שיחים וצעקו בקול גדול .
הם היו מאושרים מאוד . הם הרגישו כאילו הם מכירים אחד את השני כבר הרבה זמן .
לפתע, נשמע רעש חזק מאוד -בום! זה היה רגע מפחיד. תוך כדי הריצה המהירה במשחק, הפנדה
לא שמה לב ונתקלה בטעות בענף עבה ונמוך של עץ .
היא קיבלה מכה חזקה מאוד בראש . הפנדה ה רגישה סחרחורת, הראייה שלה היטשטשה לרגע,
והיא נפלה על האדמה הקשה. “אויי ! כואב לי “
בכתה הפנדה בשקט .
הארנב עצר מיד את הריצה, הוא נבהל מאוד .
הוא ראה את החבר שלו שוכב על האדמה וכואב לו. הלב של הארנב דפק מהר מרוב דאגה .
הוא לא חשב פעמיים, ומיד רץ אל הפנדה הוא התיישב לידה על הדשא . ליטף לה את היד ואמר לה
בקול רך ומרגיע :”אל תדאגי פנדה. אני כאן איתך, זה יעבור עוד מעט “.
הארנב נישאר לשבת ליד הפנדה בסבלנות, עד שהיא נרגעה קצת והפסיקה לבכות .
כשהפנדה הרגישה טיפה יותר טוב, הארנב הציע רעיון : “בואי נלך לנחל . המים הקרירים יעזור
למכה לך. “
הם הלכו לאט לאט לנחל שזרם ליד היער. הארנב עזר לפנדה ללכת . כשהגיעו לנחל ,הם שטפו את
המכה במים ק רירים והנעימים . המים הקרים הרגיעו את המכה של הפנדה , והכאב התחיל לעבור
אחר כך , הם שתו מים צלולים ומרעננים מתוך הנחל .
הפנדה הסתכלה ע ל הארנב העיניים טובות ואמרה ” תודה רבה לך, ארנב אתה חבר אמיתי “
השניים התחבקו חיבוק גדול וחזק .
הם צחקו יחד משמחה שהכול נגמר בטוב. באותו הרגע שניהם ידעו שהם הפכו לחברים הכי טובים
בעולם .
למרות שהפנדה קיבלה מכה וזה כאב לה מאוד, בלב שלה היא הייתה שמחה .
היא הייתה שמחה כי המכה הזאת הראתה לה שיש חבר חדש שדואג לה באמת .
הארנב והפנדה ישבו עוד זמן רב ליד הנחל , דיברו ושיחקו והבטיחו להיפגש גם מחר .
הסיפור הזה בא ללמד אותנו על ערכים וחברות אמיתי ועזרה הדדית ודאגה לאחר .
