החברות הכי טובות

החברות הכי טובות!!!

 

יום אחד יפה ובהיר היו שני חברות וקראו להן שירה ודניאלה.

הן היו החברות הכי טובות. כל הפסקה שחקו בגומי ביחד, הן אף פעם לא רבו אחת עם השנייה, הן באו זו לזו, ישנו אחת אצל השנייה, הן גם למדו ביחד ועשו הכל ביחד. הן הלכו למקומות שהן הזמינו אחת את השנייה. ושוב הם באו לבית ספר למדו. הן היו חברות של עוד בנות מהכיתה שלהן אבל שירה ודניאלה היו החברות הכי טובות. בגומי הן הביאו עוד ילדה מהחברות שלהן והן שחקו כל הפסקה בכיף וככה נימשך כמה שבועות.

יום אחד, שירה רצתה לעשות הפתעה לדניאלה וההפתעה הייתה ממש טובה: לטוס לחו”ל.

שירה אמרה את זה לדניאלה ככה דניאלה תוכל לשואל את ההורים שלה אם היא יכולה ללכת עם שירה לצרפת ודניאלה התרגשה שאם אמא שלה תסכים לטוס לצרפת בפעם הראשונה עם שירה. כשבית הספר נגמר, דניאלה מיהרה לחזור הביתה כדי לספר לאמא שלה את ההפתעה ששירה אמרה לה. כשה דניאלה נכנסה לבית, היא שאלה את אמא שלה אם היא מרשה לה ללכת עם שירה לצרפת. ואמא שלה הסכימה!!!

הגיה היום ששירה ודניאלה נסעו לצרפת. הן ברור הביאו איתן את הגומי כדי שהן יוכלו לשחק בצרפת. דניאלה הביאה את המזוודה שלה ליד פתח הדלת כשאמא של שירה היגיעה לקחת אותה. דניאלה התרגשה כי היא הולכת לצרפת עם שירה. כשהן היו במטוס, שירה ודניאלה התרגשו .

כעבור 4 שעות, הן הגיעו לצרפת. הן ראו את הנוף היפה, הן הלכו למקום שהן היו צריכות לישון ולגור שם לזמן שהם היו בצרפת. הן נהנו מאוד. הן הלכו לגינה, למוזאון, למגדל אייפל וגם לטייל ברחובות של פריס. כל יום, הן שחקו בגומי, שחקו במשחקים שונים שהם הביאו איתן מהבית.

יום אחד, כשהן הלכו לפארק דיסנילנד עם אמא, שירה ודניאלה הלכו לאיבוד. שירה אמרה שזה אשמתה של דניאלה ודניאלה אמרה שזה לא אשמתה. הן רבו ופחדו כי הן היו לבד במדינה לא מוכרת. ב”ה אמא מצאה אותן אבל מאז הן לא היו חברות הכי טובות.

הן כבר לא שחקו אחת עם השנייה ולא עשו שום דבר ביחד ואפילו לא יסתכלו על השנייה. אמא ואבא של שירה לא הבינו מה קורא, למה הן לא משחקות ביחד הרי תמיד הן משחקות אחת עם השנייה ולומדות אחת עם השנייה. הם לא הבינו מה קורא…

הם שאלו את שירה ואת דניאלה. דניאלה לא ענתה. הם חשבו וחשבו ואז הם שמעו את שירה  אומרת להם שהיא רוצה לומר להם מה קרא. הם התחילו לדבר ביחד. שירה סיפרה להם את הכל  ואחר כך הם הבינו מה קרא ואז הם דיברו עם דניאלה. דניאלה הסכימה לדבר עם אמא של שירה וגם היא ספרה להם מה קרא ואז הם ניסו לפתור את המריבה והם ניסו וניסו עד שהם הצליחו. ומחדש, שירה ודניאלה היו חברות טובות והמשכו לשחק בכיף.

הגיע היום שבו הם חזרו לביתם בארץ ויום למחרת הם הלכו לבית ספר שמחות ומאושרות והם המשיכו לשחק ביחד והם לא רבו עוד ביחד והיו החברות הכי טובות כל יום שהם הלכו לבית ספר הם שחקו ביחד.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »